סבבה - על הגובה: ממשל זמין לילדים

{
		"title":"ים של מידע", 
		"snu": {"snuID":"Instructions" , "text":"<h1>ים של מידע</h1>באינטרנט יש ים של מידע. כשמחפשים במנוע חיפוש מידע בכל נושא מקבלים רשימה אין-סופית של אתרים. איך מתמצאים בים הזה? איך יודעים אם האתר שנכנסנו אליו אמין או לאהכנו בעבורכם מדריך קצר, שיסייע לכם לשחות בים המידע ולהגיע לחוף מבטחים, כלומר, למצוא מידע מבוסס בנושא שאתם מתעניינים בו. צפו במצגת וקראו בתשומת לב את העצות שמופיעות בה. בסוף המצגת מחכה לכם חידון על הידע שרכשתם. <br /><b>בהצלחה!</b>"},
		"pages":[	
			{"type":"v","media":{"type":"img","attrs":{"src":"images/e1.jpg"}} , "text":"<h1>האם חלב בריא או לא? </h1>ובכן, תלוי את מי שואלים. אם שואלים את יצרני החלב, מדובר במוצר הבריא ביותר. יבואני חלב הסויה חושבים אחרת, ולדעת בעלי חוות העזים – שניהם טועים.<br />אז כיצד אפשר לדעת אם המידע שאנו קוראים ברשת אמין?<br />יש כמה דרכים לסייע לנו להחליט אם האתר שהגענו עליו אמין ולסנן את המידע המיותר. <br /><b>קדימה!</b>"}	 ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img","attrs":{"src":"images/e2.jpg"}} , "text":"<h1>מי כתב?</h1>הדבר הראשון שעלינו לבדוק הוא <b>מי יצר את התוכן באתר.</b> לדוגמה, אפשר לשער שבאתר של יבואני חלב סויה יהיה מידע על היתרונות של חלב סויה ועל החסרונות של חלב פרה.פעמים רבות לכותב האתר יש כוונות נסתרות בפרסום המידע, ועלינו לנסות לחשוף אותן ככל האפשר. אם נדע מי עומד מאחורי האתר ומהן כוונותיו, נוכל לברור את פרטי המידע האמינים מסך כל המידע שהוא מפרסם.<br /><h1>איך עושים זאת?</h1>מחפשים היכן כתוב ‘על האתר ‘או \"אודותינו\" – חשוב מאוד להבין מיהו הארגון, האדם או החברה שעומדים מאחורי האתר. בודקים מה הניסיון המקצועי של כותבי המידע ומה המטרה שלהם"}	 ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img","attrs":{"src":"images/e3.jpg"}} , "text":"כדי לסייע לנו לגלות מי כתב את האתר, החליטו שבשורת הכתובת של האתר (השורה שמתחילה ב־WWW או http) יהיו סיומות מיוחדות לארגונים שונים. לדוגמה, הסיומת של גופים ממשלתיים היא gov שהיא קיצור של המילה government = ממשלה. מוסדות אקדמיים כמו מכללות ואוניברסיטאות מסיימות את הכתובת שלהן ב־ac שהיא קיצור של המילה academy = אקדמיה.<br /><a href=\"http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98\" target=\"_blank\">לדף סיומות האינטרנט באתר ויקיפדיה</a><br />עם זאת, יש אנשים וארגונים שרוצים שנחשוב שהם, לדוגמה, גופים ממשלתיים, אף שאינם כאלה. הם מחליטים לכתוב את הסיומת gov בכתובת שלהם אף שהם חברות פרטיות. כלומר, עלינו להיות ביקורתיים וערניים גם כאשר נדמה לנו שגילינו מי עומד מאחורי האתר.<h1>איך עושים זאת? </h1>קודם כול, קוראים את שורת הכתובת. אם מוזכרות בה סיומות מוכרות בודקים אם יש באתר עוד הוכחות שיכולות לתמוך בכך. לדוגמה – באתר ממשלתי יהיו גם כתובת המשרד והטלפון. "}	 ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img","attrs":{"src":"images/e4.jpg"}} , "text":"<h1>מתי האתר עודכן? </h1>כדי להעריך עד כמה <a title=\" קרוב לאמת \" style=\"cursor: help;color:#CF6A29;\"> מהימן </a>  המידע באתר חשוב לדעת מתי הוא נכתב. ייתכן מאוד שתוכן שנכתב לפני חמש שנים יכיל מידע שאינו עדכני, ולכן עלינו להתייחס לכתוב בו בעירבון מוגבל.<h1>איך עושים זאת?</h1>אתרים רבים מפרסמים את המועד שבו עודכן האתר. חפשו את התאריך. אם לא מצאתם, נסו לדלות את המידע מן הטקסטים עצמם. לדוגמה, אתר שכתוב בו \"היום, בשנת 2004\"."}	 ,
			
			{"type":"h","media":{"type":"img","attrs":{"src":"images/e5.jpg"}} , "text":"<h1>מי ציטט?</h1>עוד דבר שיכול לסייע לנו בבדיקה של מהימנות אתר הוא העובדה <b>שאתרים אחרים ציטטו את הנאמר בו</b>.<br />נחזור לסוגיית החלב. אם הטענות שכתובות באתר של יבואני חלב הסויה מופיעות גם בבלוגים של אנשי תזונה, נוכל להסיק שמהימנות הדברים גבוהה יותר. <br />ככל שהטענות יהיו מצוטטות באתרים רבים יותר, כך מהימנות האתר גבוהה יותר. <br />לכן, כאשר אנו מוצאים מידע עלינו להצליב אותו עם עוד מקורות רבים ככל האפשר.<h1>איך עושים זאת?</h1>כותבים את הטענה במנוע חיפוש ובודקים אם מישהו מזכיר אותה."}	 ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img", "attrs":{"src":"images/e6.jpg"}} , "text":"<h1>מי מתנגד?</h1>אולי זה נשמע קצת מוזר, אבל אפשר ללמוד הרבה על טיב המידע בעזרת<b>מי שמתנגדים לו</b>. למה הכוונה? אם אתר כלשהו מעלה טענה מדעית אך שום גוף מדעי אינו מתייחס אליה – אנו יכולים לשער שעולם המדע אינו מייחס לה חשיבות גבוהה.לדוגמא: מישהו מעלה טענה ששתיית חלב פרה עלולה לגרום לרעידות אדמה, אך שום חוקר <a title=\"חקר תולדות כדור הארץ\" style=\"cursor: help;color:#CF6A29;\">גאולוגיה</a> אינו מתייחס לכך. אנחנו יכולים ללמוד מכך שהטענה הזאת. <a title=\"חסרת ביסוס \" style=\"cursor: help;color:#CF6A29;\"> מופרכת </a>  כל כך עד שהחוקרים אינם מקדישים לה תשומת לב.<h1>איך עושים זאת?</h1>כותבים את הטענה במנוע חיפוש ובודקים באילו אתרים הטענה מוזכרת וכיצד."}	 ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img", "attrs":{"src":"images/e7.jpg"}} , "text":"<h1>זה הגיוני?</h1>\"צריכה גבוהה של חלב סויה יכולה להביא לשלום במזרח התיכון\". כשקוראים טענה יש שאלות שחשוב להעלות כדי לבדוק את המהימנות שלה. לדוגמא: האם יש קשר בין ציכת חלב סויה לשלום או למלחמה? איזה השפעות חברתיות יש לצריכת סויה בכלל וחלב סויה בפרט?  השאלות האלה הכרחיות כאשר אנחנו בודקים מידע.<h1>איך עושים זאת?</h1>אפשר להתייעץ עם ההורים או עם מורים. אפשר גם לבדוק בכרכים המודפסים של האנציקלופדיה, שנבדקו על ידי מומחים פעמים רבות  (כל עוד הם עדכניים מספיק ולא ישנים מאוד)."}	  ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img", "attrs":{"src":"images/e8.jpg"}} , "text":"<h1>יש עדיף על אין</h1>אחת הטכניקות שיכולה לסייע לנו במיון אתרים היא טכניקת \"יש או אין\". אתרים שרק מתנגדים לאתרים אחרים או שוללים טענות נגדיות ואינם מציעים חלופות יכולים לעורר את חשדנו. מקור אמין מספק לנו מידע על מה שקרה, ולא רק מכחיש מה שלא קרה.<br />לדוגמה, נניח שאיגוד יבואני חלב סויה יקדיש דף אינטרנט שלם לחסרונות של חלב פרה, אך לא ינמק מדוע חלב סויה עדיף – עלינו לשאול מדוע זה מוצג כך.<h1>איך עושים זאת?</h1>אפשר לערוך בטבלה את מה שהאתר אומר ומה הוא שולל."}	 ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img", "attrs":{"src":"images/e9.jpg"}} , "text":"<h1>את מי מצטטים?</h1>אנשים אוהבים לצטט בעיקר את עצמם, אך אתרים שיצטטו מאמרים ודעות אחרות עשויים להיות מהימנים יותר מאחרים. אם איגוד מגדלי העזים יצטט באתרו מחקרים המוכיחים כי חלב עזים יעיל יותר מחלב בקר או עדויות של אנשים שיתמכו בטענה זו, נוכל להסיק בקלות כי המידע באתר מהימן יותר.<h1>איך עושים זאת?</h1>מחפשים הערות שוליים, מראי מקום וזכויות יוצרים של אתרים חיצוניים."}	   ,
			
			{"type":"v","media":{"type":"img", "attrs":{"src":"images/e10.jpg"}} , "text":"<h1>איך זה נראה?</h1>העצה הזאת אינה מדעית, אך לעתים היא יכולה לסייע לנו למיין אתרים. נניח שנכנסתם לאתר כלשהו וקראתם את הכותרת: \"ערגון מגדלי האיזים\". ברור שהמשפט כתוב כמו \"נוח בשבע שגיאות\". נוסף על כך, הקישורים באתר שבורים והתמונות מעוותות. <br />איננו יכולים להכריע מיד בנוגע לאמינותו של האתר, אבל הנתונים האלה יכולים ללמד אותנו שמי שבנה את האתר הזה לא עדכן אותו זמן רב, לא השקיע באיכות הכתיבה ועוד.<h1>איך עושים זאת?</h1>בודקים איות, קישורים פעילים, איכות תמונות וסומכים על תחושות הבטן.<br /><br /><button class=\"blue-white to-game\"  id=\"startGame\"></button><script>initHidonButton();<\/script>"}	 
		]
	}