לאן נעלמה "האפונה"?
כאשר הוריכם היו ילדים, ידע כל אחד מהם לצייר את ים המלח, אפילו בעיניים עצומות. הם ציירו צורת "אפונה" כחולה, המשתרעת על הקו שבין הכינרת לים סוף. ומאז זרמו הרבה מים, אך לא אל ים המלח, והוא הלך והצטמק. כיום נותר מאותה "אפונה" רק חלקו הצפוני של ים המלח. חלקו הדרומי, זה שאורחי בתי המלון נופשים בו, יבש, וכיום יש בו סדרה של ברכות מלאכותיות המשמשות את מפעלי ים המלח.

 

הצטמקות ים המלח
הירידה במפלס המים בים המלח מדאיגה מאוד. בשלושים השנים האחרונות הוא ירד בכ-20 מטרים והוא ממשיך לצנוח מדי שנה ב-80 ס"מ לערך! אם לא תיפסק הירידה במפלס של ים המלח, הוא עלול להיעלם כליל!

מדוע ים המלח מצטמק?
המפלס של ים המלח מושפע מכמות המים הנכנסת אליו ומכמות המים המתאדה ממנו. אמנם גורמים טבעיים, כמו האקלים, השפיעו תמיד על המפלס של ים המלח, אך כיום הוא מושפע בעיקר מפעולות האדם. פעולות אלה מפחיתות במידה ניכרת את כמות המים המגיעה אל ים המלח. כך למשל, סכר דגניה, שנבנה במוצא הירדן מן הכינרת, ייבש את הירדן הדרומי, ומימיו הפסיקו להגיע אל ים המלח. גם הפעילות של מפעלי ים המלח גורמת לירידת המפלס של ים המלח.

"נקמת הים"
הירידה במפלס של ים המלח גורמת כבר היום לבעיות חמורות. למשל: התיירים, הנופשים בחלקו הדרומי של ים המלח, נאלצים ללכת מרחק גדול מן המלונות ועד החוף; ובעיה נוספת: "בולענים" (בורות עמוקים) הנפערים באופן פתאומי על החוף, מסכנים את העוברים בקרבתם ומעכבים תכניות פיתוח. יש המכנים את תופעת הבולענים: "נקמת ים המלח"...


בולענים

אך ירידת המפלס אינה הבעיה היחידה שממנה "סובל" ים המלח. על סביבת ים המלח מאיימות תכניות פיתוח שונות ובהן: תכניות פיתוח תיירותיות; תכנית להרחבת הכביש העובר בחוף הים; תכניות לניצול נוסף של מקורות המים באזור; תכנית לכריית תעלה שתחבר את ים סוף או את הים התיכון אל ים המלח. תכניות אלה, אם לא יתוכננו ויבוצעו ברגישות המתאימה, עלולות לפגוע קשות בנוף המדברי המיוחד ובסביבת החיים הרגישה הזאת.

כמו בכל פגיעה בטבע, הפגיעה בים המלח תגרום נזק גם לנו! לכן, עלינו לעשות מאמץ גדול, ולדאוג לאיזון בין הצרכים שלנו, בני האדם, לבין שמירה על ים המלח. רק בדרך זו נוכל להבטיח שגם בנינו ונכדינו יוכלו ליהנות מאוצר הטבע המיוחד הזה.

תופעת הבולענים

מי בלע את חוקר הבולענים?
חוקר הבולענים הנודע מתקרב אל שפת הבולען, ולפתע האדמה פוערת את פיה, והוא נבלע בתוך הבולען! נשמע סיפור דמיוני?

כך בדיוק קרה בערב סוכות של שנת 2003 לאלי רז, חוקר ים המלח והבולענים מקיבוץ עין גדי. לאחר כ-13 שעות של המתנה מתוחה בתחתית הבולען, כשמפולות של עפר ושל אבנים מאיימות לקבור אותו, חילצה אותו יחידה מיוחדת, והכול נשמו לרווחה.


טרקטור שנפל לתוך בולען
אמנם במקרה הזה לא היה צורך ביחידת חילוץ מיוחדת, אך הסיפור הזה, שסופו שמח, עלול היה להסתיים אחרת.
תופעת הבולענים בחוף המערבי של ים המלח מדאיגה מאוד את התושבים, את המבקרים, את החוקרים וכן את גורמי התיירות והפיתוח באזור.

מהם בולענים?
הבולענים הם בורות עמוקים ורחבים, שנוצרים באופן פתאומי כתוצאה מקריסה של הקרקע. עומקו של הבולען העמוק ביותר הוא כ-20 מטרים, וקוטרו של הבולען הרחב ביותר הוא כ-25 מטרים.

הבולענים הראשונים בחוף המערבי של ים המלח התגלו לפני כ-40 שנה (בשנות ה-70 של המאה ה-20). מאז התפשטה התופעה לחלקים נרחבים יותר באזור, וקצב הופעת הבולענים עלה.


בולענים שנפערו בחוף המערבי של ים המלח.
חוקרים מעריכים כי כיום יש כ-2000 בולענים!
מאות בולענים חדשים נפערים בכל שנה.

כיצד נוצר בולען?
דמיינו לעצמכם שאתם בונים ארמון בחול – עורמים חול לערֵמה ומהדקים אותה. לאחר שהשלמתם את בניית הארמון, אתם מתחילים לכרות בתוכו מנהרה, ומוציאים ממנו עוד ועוד חול. ככל שהמנהרה שלכם גדלה, תקרת הארמון יציבה פחות, כי אין מתחתיה מספיק חול אשר יתמוך בה. בשלב מסוים, אם תוציאו עוד חול, תקרוס התקרה, והארמון כולו יתמוטט.

הבולענים נוצרים באופן דומה: מסיבות שונות, חלל (מחסור בחומר) נוצר מתחת לפני הקרקע. לכן הקרקע במקום זה יציבה פחות ופחות, עד שלבסוף היא קורסת פנימה ונוצר בולען.



מדוע בולענים נפערים דווקא בחוף ים המלח?
יש לכך שני גורמים: המבנה המיוחד של הקרקע באזור זה, וגם תופעת ההתייבשות של ים המלח, אשר גורמת לירידה במפלס שלו משנה לשנה.

לאחר שהמפלס של ים המלח ירד, מי תהום מתוקים חודרים אל שכבת מלח שנמצאת באזור שמתחת לקרקע. מי התהום המתוקים ממיסים את שכבת המלח הזאת, ולכן האדמה שמעליה מתמוטטת.

על דבר אחד כולם מסכימים – הבולענים הם צרה צרורה!