על הגובה > סבבה > מידע סביבתי > ים וחופים > מסע מים אל ים

הים התיכון

  ים גדול קטן
כשאנו עומדים על שפת הים התיכון ומביטים אל האופק, הים נראה לנו אינסופי. ואמנם אצלנו הוא הים הגדול ביותר, אך אם נציץ במפת העולם, ניווכח שהוא לא גדול כל כך, ובהשוואה לאחיו, האוקיינוסים, הוא בעצם ים די קטן. שטחו 2.5 מיליוני קילומטרים מרובעים, וזה רק כ-3% משטח האוקיינוסים והימים בעולם...



מאין מגיעים המים אל הים התיכון?
הים התיכון הוא ים כמעט סגור, ומקורות המים שלו מועטים יחסית. דרך פתחים צרים זורמים אל הים התיכון מי האוקיינוס האטלנטי, מי הים השחור ומעט מים מיַם סוף, ומחדשים את מימיו. (אחת ל-100-80 שנים "מתחלפים" מי הים התיכון).

לים התיכון יש עוד מקורות מעטים. אלה הם הנהרות הגדולים: אברו (ספרד), רון (צרפת), פו (איטליה) והנילוס (מצרים), המזינים אותו במים מתוקים.

האקלים הים תיכוני
האקלים הים תיכוני מאופיין בעונת קיץ ארוכה שבה כמעט ולא יורדים משקעים, ועונת חורף קצרה יותר שבה יורדים משקעים בממוצע של כ-500 מ"מ לשנה. האקלים הים תיכוני נחשב אקלים נוח יחסית – לא קר מדי בחורף ולא חם מדי בקיץ.

לאקלים יש השפעה רבה על אופי הנוף, על הצמחייה, על בעלי החיים, וגם על הים עצמו. האקלים החם וההתאדות המרובה של מי הים התיכון גורמים למימיו להיות מלוחים יותר, יחסית למי האוקיינוס האטלנטי ולמי הים השחור הסמוכים.

האקלים משפיע על אורחות החיים, אופיים ותרבותם של האנשים החיים במרחב. האקלים גם מכתיב את סוגיהם של הגידולים החקלאיים (לדוגמה: זית, גפן, הדרים ועוד) וקובע את אופי מזונם של בני האדם.


נוף חקלאי ים תיכוני: מטע זיתים

חיים בים
מגוון גדול של מיני יצורים חיים בים התיכון, וביניהם מאות מינים של דגים, יונקים ימיים כמו דולפינים, כלבי ים ולווייתנים, צבי ים, תולעים, צדפות ועוד. חלק מן המינים המצויים בים התיכון הם ייחודיים )אנדמיים) לים זה.


כלב הים הנזירי הים-תיכוני - מין בסכנת הכחדה עולמית

יחד עם זאת, בהשוואה לימים אחרים בעולם, הים התיכון עני בדגים – הן במספר המינים והן בכמות הפרטים. לעובדה זו יש סיבות טבעיות וסיבות התלויות בפעילות האדם. הסיבה הטבעית העיקרית למיעוט הדגים שבים התיכון היא מליחותו הגבוהה באופן יחסי לימים אחרים. מליחות הים גבוהה יותר בחלקו הדרומי והמזרחי של הים, ואמנם אזורים אלה עניים יותר בדגה, יחסית לאזורים הצפוניים והמערביים. ההבדל במליחות באזורים השונים של הים נובע מכך שבחלקו הדרומי של הים התיכון אין נהרות גדולים שמובילים אליו מים מתוקים. כמו כן, היעדרם של נהרות גדולים גורם גם לכך שפחות חומרי מזון מובלים (על ידי מי הנהרות) מן היבשה אל הים. משתי סיבות אלו – מליחות גבוהה של מי הים ומיעוט חומרי מזון – כמות היצורים החיים שיכולים להתקיים בחלקו הדרומי של הים התיכון קטנה יותר. כאמור, למיעוט הדגה בים התיכון ישנן גם סיבות התלויות בפעילות האדם, ואלו הן: זיהום הים ודיג יתר.

ים של אנשים
במשך אלפי שנים היה הים התיכון חשוב לאדם, וכך עד היום: כ-130 מיליון איש חיים סביבו - תושביהן של 19 מדינות. ובקיץ מספר זה כמעט מוכפל, עם הגעתם של כ-120 מיליון תיירים לאזור.

תושבי האזור וגם תושביהן של ארצות רחוקות משתמשים בים התיכון ובמשאבים שלו לשימושים שונים: דגי הים התיכון הם מקור מזון חשוב, מקרקעיתו מפיקים גז ונפט, ממימיו מפיקים מלח ומינרלים, ועל פניו משייטות ספינות משא רבות. מרכיב חשוב בחומרים שמובילים בספינות על פני הים התיכון הוא הדלק: יותר משליש מן ההובלה העולמית של דלק מתנהל בים התיכון!

רגע למחשבה
האם הייתם אומרים על עצמכם שאתם שייכים ל"תרבות ים תיכונית"? ואם כן, מה המשמעות של הגדרה כזאת? (חשבו על היבטים שונים של התרבות: לבוש, אוכל, מוזיקה, ספרות, אדריכלות, ציור, ואפילו התנהגות ונימוסים.)

ים של תרבות ושל היסטוריה
למרות גודלו הקטן, לים התיכון יש מקום של כבוד בהיסטוריה ובתרבות העולמית.
הים התיכון, כשמו כן הוא: זהו הים ש"באמצע". במהלך ההיסטוריה קישר הים התיכון בין שלוש יבשות ובין הרבה עמים ותרבויות ששכנו מסביב לחופיו.
בדרך הים נעו אנשים ממקום למקום והחליפו ביניהם סחורות וגם רעיונות. כך לדוגמה יכול היה יצרן יין ישראלי בימי קדם להגיש משקה בכלי חרס יווני מעוטר, ויצרן בגדים רומאי יכול היה להשתמש בצבע שהופק מחלזונות ארגמן ישראליים.
בדרך זו גם עברו ממקום למקום רעיונות של עיצוב אדריכלי, אפנות של בגדים, וכך גם "נדדו" סיפורים, אגדות, מחשבות מעמיקות על החיים ורעיונות דתיים – הרחק מהמקום שבו חשבו עליהם לראשונה.
סביב הים התיכון התפתחו תרבויות מן החשובות בעולם: במצרים, ביוון, ברומא ועוד. באזור הים התיכון נולדו שלוש הדתות הגדולות: היהדות, האסלאם והנצרות, והתרחשו אירועים היסטוריים רבים, שהשפיעו על האנושות כולה.


נמל קיסריה. צילום: משה מילנר. באדיבות ארכיון לשכת העיתונות הממשלתית.

התחבורה הימית כמשאב
התפתחותה של התרבות באגן הים התיכון הייתה קשורה בהתפתחות התחבורה. בני האדם ניצלו את הים לצורך העברה ממקום למקום של חומרים, סחורות, רעיונות וערכי רוח. למעשה, יותר מכל דבר אחר הייתה התחבורה הימית האמצעי שבזכותו הפך הים התיכון למפגש של תרבויות, מפגש אשר במהלך ההיסטוריה השפיע על אוכלוסיית האדם בעולם כולו.
נתיבי התחבורה בים התיכון משרתים את מיליוני האנשים החיים לחופיו. נתיבים אלה קשורים גם לימים הקשורים אל הים התיכון בקשר טבעי – הים השחור והאוקיינוס האטלנטי, וגם לימים הקשורים אליו בקשר מלאכותי, דרך תעלת סואץ – ים סוף והאוקיינוס ההודי. בדרך זו משמש הים התיכון כנתיב תנועה גם לסחורות ואנשים מיבשת אמריקה וממזרח אסיה.
אמנם, מימיו של הים התיכון מהווים רק כ-3% מנפח המים של כדור הארץ, אך נתיבי התחבורה שעל פניו מרכזים למעלה מ- מנפח ההובלה הימית בעולם. דרך הים התיכון עוברים חומרי גלם כמו נפט (מהמפרץ הפרסי), עפרות, מוצרים חקלאיים וכן מוצרים מעובדים רבים כגון: מזון, לבוש, כלי עבודה, מכשירים חשמליים וכדומה.
התפתחותם של נתיבי התחבורה הימיים משפיעה גם על התפתחותם של נתיבי התחבורה היבשתיים שמובילים את המטענים והאנשים עמוק אל פנים היבשות.
סביבות
על האתר
כלים
שתפו