שימוש חוזר
| איך להפוך חיסרון ליתרון? הפסולת לא מתכלה? אז נשתמש בה שוב! בחפירות ארכיאולוגיות במצרים התגלו חרוזי זכוכית שלמים בני כ-4500 שנים. תארו לכם שהיינו שוזרים את החרוזים הללו מחדש על חוט – איזו מחרוזת מרשימה היינו מקבלים! זכוכית, אם כן, היא חומר עמיד, כזה שזמן הפירוק שלו ממושך ביותר. מוצרים העשויים מחומרים עמידים שכאלה, המצטברים כפסולת, מזהמים את הסביבה. אך מה יקרה אם ננצל את עמידותם של החומרים הללו וננצל את מוצריהם שוב ושוב? שימוש חוזר חוסך את הצורך לייצר מחדש את אותו המוצר. זהו חיסכון כפול: א. הוא חוסך מאיתנו את חומרי הגלם והאנרגיה הדרושים לייצור מוצר חדש, ב. הוא חוסך מהסביבה את האשפה המצטברת. בישראל נהוג השימוש החוזר בכמה תחומי צריכה:
כדי שהשימוש החוזר יפחית את הפסולת באופן משמעותי עלינו לשכנע אנשים לאמץ הרגלים חדשים. כמה דוגמאות:
מן הראוי לציין ששימוש חוזר יכול לעיתים גם לגרום לבעיות סביבתיות, כגון: שימוש מוגבר במים יקרים לצורך שטיפת בקבוקים, וכן שימוש מוגבר בחומרי ניקוי שעלולים לגרום לזיהום מקורות מים. אוצר של אבן עולי הרגל הצלבנים במפרץ עתלית היו בטוחים שהשמיים שלחו להם אות של ברכה. בין חורבותיה של עיר קדומה הם מצאו אוצר של מטבעות זהב עתיקים. זה קרה כאשר החלו עולי הרגל לבנות מבצר ענקי על הסלעים שבמפרץ. אך הבנאים הצלבנים ידעו שאוצר יקר אפילו יותר מהזהב, טמון בחורבות. היו אלו אבני החורבות עצמן, אותן אבני גזית* שנשארו אחרי שבנייני אותה עיר נהרסו. וכך, מאבני בניין שנלקחו מבתיה של עיר שנבנתה כאלפיים שנה לפני זמנם, בנו הצלבנים את המבצר המפואר של עתלית. אך סיפורם של אבני הבניין הללו לא נגמר שם. כמה מאות שנים אחרי שהמבצר הצלבני עצמו נהרס, מכר המושל הטורקי של העיר חיפה למושל העיר יפו 50 אלף אבני גזית ממבצר עתלית. באבני הגזית הללו נבנה שובר הגלים ובית המכס הגדול שבנמל יפו. * אבני גזית - אבנים שנחצבות מהסלע ומסותתות לצורך שימוש בבניין. |
