חוק הפקדון
ב-1 באוקטובר 2002 נכנס לתוקף חוק הפיקדון. חוק זה קובע כי בכל פעם שאנו קונים מְכַל משקה הכלול בחוק - מפלסטיק, מזכוכית, או ממתכת - נשלם עליו פיקדון של 25 אגורות. היצרנים או היבואנים של המשקאות חייבים לסמן על מכלי המשקה החייבים בפיקדון סימון מיוחד (המילים: חייב בפיקדון, וסכום הפיקדון: 25 אגורות).  את סכום הפיקדון ששילמנו (25 אגורות לכל מְכַל משקה) יחזירו לנו כאשר נחזיר את המכלים הריקים לחנות או למרכול. את המכלים האלה מעבירים לתאגיד המיחזור. התאגיד מחזיר את דמי הפיקדון לחנויות ומעביר את המכלים הריקים למיחזור. מאז שנכנס החוק לתוקף, נאספו על ידי הציבור כשני מיליארד וחצי מכלים ריקים והועברו למיחזור. קל לדמיין את המשמעות של הנתון הזה:
ההצלחה מחייבת: אפשר יותר! שיעור המיחזור בישראל (לא רק של מְכָלֵי משקה) עולה בהתמדה. ראו גרף וטבלה:
 אימוץ חוק הפיקדון על ידי חלק מהאזרחים ועליית שיעור המיחזור בשנים האחרונות מוכיחים שהמעשים הטובים שלנו משפיעים על הסביבה. ההצלחה הזו מוכיחה שתכנון נכון של פתרונות סביבתיים כמו המיחזור, יחד עם שיתוף פעולה של אזרחים, מפעלים ומוסדות ציבור, יכולים להשפיע לטובה על הסביבה. ומכיוון שאנחנו יכולים, מוטלת עלינו אחריות גדולה עוד יותר: להמשיך ולעשות עוד.  |
