על הגובה > סבבה > מידע סביבתי > המגוון הביולוגי > הכחדת המינים

דו חיים בסכנת הכחדה

  דו חיים כדוגמה
איזה שיעור מלמדים אותנו הדו חיים?

דו חיים – מבחן לסביבת חיים
ב-20 השנים האחרונות אנו עדים לירידה חדה בכל העולם במגוון מיני הדו חיים ובמספר בעלי החיים בכל מין. הירידה במגוון ובמספר כה חריפה, עד שיש המכנים אותה קָטַסְטְרוֹפָה* עולמית.


קרפדה ירוקה. האם בקרוב לא יהיה את מי לנשק?
צילם: איל ברטוב

חשיבותם של הדו חיים
כשמדברים על הכחדת מינים, קל לנו יותר להזדהות עם דב הפנדה "החמוד", או עם הקופים, שהם דומים לנו. רבים אינם מכירים את החשיבות הרבה שבקיומם של הדו חיים. יצורים אלה הם חוליה חשובה במארג המזון ביבשה ובמים: הם ניזונים מבעלי חיים ומצמחים, ומינים רבים (ציפורים, זוחלים, יונקים ודגים), ניזונים מהם.
ברור, אם כן, שפגיעה בדו חיים מסכנת מינים רבים של צמחים ושל בעלי חיים.

חשיבות הדו חיים רבה גם לנו, בני האדם:
  1. הם ניזונים מיתושים, הנחשבים מזיק עבורנו.
  2. תרופות חשובות התגלו משימוש בהפרשות עורם של מינים שונים של דו חיים. למשל: מְשַׁכְּכֵי כאבים ואף תרופות לסובלים מבעיות בתפקוד הלב.
מה פוגע בדו חיים?
מחקרים מצביעים על סיבות רבות לפגיעה בדו חיים. לא כולן קשורות להתערבות האדם בטבע. הדעה הרווחת היא שהגורם להכחדה של מיני דו חיים הוא שילוב של מספר גורמים ולא גורם יחיד.
נפרט את הגורמים להכחדה.
  • התערבות האדם בטבע - הרס וזיהום בתי הגידול
    הרס ואובדן בתי הגידול הם הסיבה העיקרית לפגיעה במגוון הביולוגי של הדו חיים. בתי הגידול הלחים שהדו חיים זקוקים להם, נמצאים בלחצים בלתי פוסקים:
    1. האדם תופס את השטחים של בתי הגידול הלחים לצורך פיתוח, ולכן הם מצטמצמים.
    2. האדם תופס את מקורות המים ומזהם אותם.
    3. האדם מְבָרֵא יערות, שהם בתי גידול לחלק ממיני הדו חיים. הרס היערות פוגע בצורה אנושה באוכלוסייה החיה בהם. למשל: קרוב ל-14 מיליון סלמנדרות נכחדות בשנה, כתוצאה מבירוא יערות במדינת צפון קָרוֹלַיְינָה (בארצות הברית).

    4. סלמנדרה כתומה
  • שינויים בתנאי הסביבה
    במשך השנים, תנאי הסביבה, כגון האקלים, משתנים באופן טבעי. אמנם יש מינים ששורדים ואפילו מתחזקים בתנאים החדשים, אך מינים מסוימים אינם מסוגלים להתקיים בתנאים החדשים.
    אם כן, השינויים בתנאים הסביבתיים גורמים להכחדה הדרגתית של מינים. דוגמה לכך היא היעלמותה של הקרפדה המוזהבת. יצור זה התקיים בסמוך לחופי קוֹסְטָה רִיקָה (באמריקה התיכונה), באזור שנקרא: "יער העננים". במהלך השנים עלתה טמפרטורת הים וגרמה לירידה בכמות המשקעים שהמטירו העננים ביער. וכך נכחדה הקרפדה המוזהבת, הזקוקה ללחות רבה.

    מַגֵפוֹת ומחלות
    אוכלוסיות מסוימות של דו חיים, שחיו ביַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה ובקוֹסְטָה רִיקָה (באמריקה התיכונה), נפגעו קשה מפִּטְרִיוֹת או מוִוירוּסִים ונִכְחֲדוּ. משערים כי הפגיעה הקשה נגרמה בשילוב עם גורמים נוספים, כגון זיהום סביבתי ושינויי אקלים. כל אלה החלישו את המערכת החיסונית של מינים אלה, והפחיתו את יכולת העמידה שלהם בפני מחלות.

    סיבות נוספות
    ישנן סיבות נוספות לירידה במספר הדו חיים ולהכחדה שלהם:
    1. מינים זרים, החודרים אל בית הגידול הטבעי וטורפים את הדו חיים או מתחרים על מזונם
    2. קרינה עַל-סְגוּלָה
    3. גשם חומצי
    4. זיהום חקלאי
מדוע הדו חיים נפגעים יותר?
היצורים הדו חיים רגישים במיוחד לשינויים בתנאי הסביבה ולזיהומה מכמה סיבות:
  • מרבית מיני הדו חיים זקוקים לשתי סביבות חיים – מים ויבשה, ולכן הם חשופים לפגיעה כפולה.
  • עורם של הדו חיים דק וחדיר, ולכן הוא קולט בקלות זיהום מן המים, מהיבשה ומהאוויר.
  • הדו חיים הם צמחוניים בצעירותם ואוכלי בשר בבגרותם, ולכן הם נפגעים יותר מכל שינוי במארג המזון.
  • ביצי הדו חיים אינן מוגנות בקליפה מפני זיהום או מפני קרינה עַל-סְגוּלָה.
הדו חיים הם "אבני בוחן ביולוגיות לבריאות של כדור הארץ".
משום רגישותם הרבה של הדו חיים, מדענים רבים טוענים כי הדו חיים הם "אבני בוחן (קני מידה) ביולוגיות לבריאות של כדור הארץ". ובמילים אחרות: הירידה במספרי הדו חיים מצביעה על סכנה הנשקפת ליצורים רבים אחרים.

הנקודה הישראלית – סיפורו של העגולשון שְחור-הגחון
סיפורו של העגולשון שְחור-הגחון, שאירע בישראל, ממחיש את סכנת ההכחדה של הדו חיים בישראל וגם בעולם כולו. מין זה של העגולשון, שהוא דו חיים הדומה לצפרדע או לקרפדה, חי בישראל עד לפני כ-50 שנה באזור בִּיצַת הַחוּלָה עד שהוכחד. משערים שהוא היה מין אֶנְדֶמִי לישראל, כלומר – הוא לא היה קיים בשום מקום אחר בעולם!

סכנת הכחדה בישראל
בישראל סכנת הכחדה חמורה מרחפת מעל שני מינים של דו חיים: הטְרִיטוֹן והחפרית!
סכנת הכחדה מרחפת על שני המינים: הקַרְפָּדָה והסָלָמַנְדְרָה!

החיים בשלולית בישראל
בישראל, הענייה במים, כל מקווה מים הוא חשוב. אחד הסוגים של מקווי המים, החשוב ביותר לדו חיים בישראל, הוא שלוליות החורף.
אם תשאלו את הוריכם, הם יוכלו לספר לכם כי בילדותם הם נהגו לשחק בשלוליות החורף הרבות, ובהן יכלו גם לצפות בראשָׁנִים רבים של דו חיים.
ובימינו? – הפיתוח המואץ גרם לצמצום ניכר במספר של שלוליות החורף, והן מתייבשות מוקדם יותר. עובדה זו צמצמה במידה ניכרת את אוכלוסיית הדו חיים בישראל.
עוד על שלוליות החורף תוכלו לקרוא במאמר: בריכות החורף בישראל: דו חיים בסכנת הכחדה באתר האינטרנט ynet.

* קָטַסְטְרוֹפָה – אסון כבד, הרס, חורבן

סביבות
על האתר
כלים
שתפו