התפתחות אמצעי התחבורה
מתי הפסיק האדם להיות תלוי בכוח השרירים?

מסוס ל"כוח סוס"
האדם, בעזרת השרירים של גופו, יכול ללכת או לרוץ למרחקים ארוכים ולשאת מטען קל. משחר ההיסטוריה, ה"אדם החושב" הצליח להגביר את יכולות הגוף שלו באמצעות החשיבה הטכנולוגית. בני המין האנושי החלו לביית בעלי חיים, כגון: סוס, חמור, שור, גמל ועוד, ובעזרת כוח השרירים של החיות המבויתות הללו הם הצליחו להעביר משאות כבדים יותר למרחקים ארוכים יותר.

כלי רכב ידידותיים לסביבה כביש נצרת-טבריה 1949
באדיבות ארכיון לשכת העיתונות הממשלתית.

במהלך הזמן המציאו בני האדם את הגלגל, וכשהם רתמו את בעלי החיים שלהם לעגלות וסללו דרכים, הם הגבירו עוד יותר את יכולתם לנוע ולהעביר משאות כבדים ממקום למקום על פני היבשה. במהלך ההיסטוריה בני האדם פיתחו גם את כלי התחבורה הימית – סירות ורפסודות שצפו על פני המים. בעזרת המצאת המשוט והמצאת המפרש הצליחו האנשים לחצות ימים ואוקיינוסים, לגלות ולכבוש ארצות חדשות ולהסיע אוצרות טבע אל מעבר לים.

במאה ה-19 החל השימוש במנוע הקיטור. כש"רתמו" האנשים את מנוע הקיטור לרכבות הם הפסיקו להיות תלויים בשריריהם של בעלי החיים לצורך קיומה של תחבורה יבשתית. מנוע הקיטור שינה גם את פניה של התחבורה הימית והגביר את יכולתם של כלי שיט לנוע ממקום למקום ולשאת מטענים כבדים – בלי להיות תלויים בכוח הרוח ובמזג האוויר.

במאה ה-20 הומצאה המכונית המונעת בדלק והפכה להיות כלי תחבורה זמין לכל. בד בבד עם פיתוח כלי הרכב, הוקמו תשתיות של כבישים אשר שינו את פניה של סביבת החיים של בני האדם. בתחילת המאה ה-20 המריא גם המטוס הראשון שמונע בדלק והחלה להתפתח גם התחבורה האווירית.

כיום פועלות במקביל שלוש מערכות תחבורה:

 
מערכת התחבורה היבשתית
כוללת את הכבישים, את כלי הרכב הפרטיים, את התחבורה הציבורית (המובילה נוסעים), את המשאיות (המובילות מטענים), את המסילות ואת הרכבות (המובילות נוסעים ומטענים).

 מערכת התחבורה האווירית
כוללת את נמלי התעופה ואת כלי הטיס.

 מערכת התחבורה הימית
כוללת נמלים, מעגנות (מרינות), אניות וכלי שיט נוספים.