השפעת התחבורה היבשתית על הסביבה
מי רוצה עוד מכונית?

המכונית החדשה אמנם נוחה, אבל הסביבה...
מערכת התחבורה במדינה מודרנית מניעה את חייהם של התושבים ואת הכלכלה. במדינות רבות התפתחה התחבורה בעשרים השנים האחרונות בקצב מהיר ביותר: שטחים פתוחים כוסו באספלט של כבישים, מחלפים ומגרשי חניה; מסילות ברזל הוארכו; נבנו שדות תעופה, נמלים, מעגנות ועוד. אך קצב ההתפתחות הזה אינו מספיק להדביק את הקצב שבו עולים הצרכים של אוכלוסיית האנשים שהולכת וגדלה ואת רמת החיים שלהם שהולכת ועולה. וכך קורה שאזרחים רבים יותר אמנם קונים מכוניות נוחות ומשוכללות יותר כדי לשפר את רמת החיים שלהם, אך הם אינם משפרים את איכות החיים שלהם כשהם מבזבזים זמן יקר בפקקי תנועה וכשהם נחשפים לעשן ולרעש.

מכוניות בעלייה

כפי שניתן לראות בגרף, העלייה בכמות האוכלוסין בארץ וברמת החיים של התושבים גורמת לעלייה במספר כלי הרכב הנעים בכבישים. בשנת 2007 נעו בכבישי הארץ כ-2,284,000 כלי רכב מנועיים, מתוכם כ-1,779,000 כלי רכב פרטיים. מתוך אלה כ-108,100 הם כלי רכב שנוספו במשך שנה אחת (מאז 2006) – זהו גידול של 5%. שיעור הגידול הזה הוא הגבוה ביותר בשבע השנים האחרונות. ריבוי כלי הרכב גורם לא רק לפקקים ולתאונות דרכים, הוא אף אחראי לחלק ניכר מזיהום האוויר שאנו נושמים, ובעיקר במרכזי הערים.