הכירו את חיים, בעל חברת הייטק מובילה בירושלים. חיים מראיין עובדים לתפקיד חשוב שהתפנה בחברה.
לראיונות מגיעים:
חיים מחזיק בסטראוטיפים שליליים על קבוצות רבות של אנשים. לדוגמה, הוא חושב שנשים אינן מוכשרות בתחומי מתמטיקה ומחשבים.
הוא גם מחזיק בסטראוטיפים שליליים לגבי ערבים ולגבי יהודים ממוצא אתיופי. מבין המועמדים לתפקיד, את מי יבחר חיים?
לחצו על התמונה המתאימה.
סטראוטיפים ודעות קדומות משפיעים על קבלת החלטות ועל התנהגות.
לדוגמה, לעתים שם משפחתו של אדם יכול ללמד על המוצא שלו. לאחרונה פורסם שיש מעסיקים, שכבר על פי שמם של המועמדים לעבודה מחליטים אם להזמין אותם לראיון קבלה או שלא להזמינם.
למי זה מפריע?
לדעתכם, מי יכול להפסיד מן החשיבה הסטראוטיפית של חיים, מנכ"ל החברה?
האם יש סטראוטיפים נכונים?
"יהודים הם עשירים", "יהודים הם חכמים", אלה רק שניים מהסטריאוטיפים שקיימים אצל חלק מהאנשים בעולם.
"בנים אוהבים כדורגל", "בנות אינן אוהבות כדורגל" – האם הסטראוטיפים האלה נכונים?
הצצה חפוזה בחשבון הבנק של אמא ואבא יגלה לרבים מכם, שלאמונה שיהודים הם עשירים אין בסיס.
סטראוטיפ הוא אמונה שיש לנו על קבוצה של אנשים. סטראוטיפ אינו יכול להיות נכון משום שבכל קבוצה יש מגוון חברים.
אכן בנות רבות אינן אוהבות כדורגל, ויש אחרות שאוהבות כדורגל ומשחקות מצוין.
אז מה עושים?האם אפשר לבטל לגמרי סטראוטיפים ודעות קדומות? נראה שאי אפשר. אבל אפשר לעשות דברים כדי שלא לחזק אותם, ואולי אפילו להפריך אותם.
לדוגמה:
לדעתכם, אם תחרויות כדורגל של נשים היו משודרות בטלוויזיה בתדירות דומה כמו תחרויות כדורגל של גברים, איך זה היה משפיע על הסטראוטיפ של התייחסות הנשים לספורט?
