לאה מזמינה את כל בנות הכיתה לבוא למסיבת יום ההולדת. אבל אסנת עומדת בצד ולא מתייחסת להזמנה כי היא לא מאמינה שגם היא מוזמנת.

אסנת מספרת: ביום שלישי בערב ענדתי את העגילים שקיבלתי מאבא והלכתי למסיבה של לאה. חשבתי שהעגילים האלה יחזקו אותי. אך כשעמדתי לפני הדלת ושמעתי את הקולות של הבנות רעדו לי הרגליים. נרתעתי אחורנית ורציתי לברוח.

אסנת יושבת במסיבת יום ההולדת של לאה. על מה היא חושבת? איך היא מרגישה? כתבו בבועית.