דַּמְיְנוּ שֶׁלְּפֶרַח זִיו יֵשׁ יוֹמָן, וְהִיא כּוֹתֶבֶת בּוֹ עַל הָרְגָעִים הַחֲשׁוּבִים בְּחַיֶּיהָּ וּמְסַפֶּרֶת מַה הִיא מַרְגִּישָׁה וּמַה הִיא חוֹשֶׁבֶת. כִּתְבוּ דַּפִּים מֵהַיּוֹמָן שֶׁלָּהּ.

אַבָּא יָצָא לַדֶּרֶךְ...

הָאַחִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלִּי עָזְבוּ...

הָאָח הַקָּטָן נִשְׁאָר...

פִּתְאוֹם הִגִּיעַ הַדְּרָקוֹן...

הַמִּלְחָמָה פָּרְצָה!

בַסּוֹף הַדְּרָקוֹן בָּרַח...

כֻּלָּם חָזְרוּ הַבַּיְתָה...