 |
 |
 |
|
 |
 |
 |  |
|
 |
"... איני זוכר תקופה זו כבטלה משעממת. רוב היום שהיתי עם חברי ארקע ומיימקע וידידיהם. כשמזג האוויר היה טוב והנסיבות מתאימות, היינו בחוץ. זו הייתה התקופה הגדולה של המשחקים. בימים קרים, גשומים או "לא טובים" ,היינו באחת הדירות. בחורף בנינו אנשי שלג וניהלנו מלחמות בכדורי שלג כילדי כל העולם […] אלתרנו מזחלות עשויות קרש-רוחב הנשען על שתי קורות צרות, מהוקצעות בתחתיתן. החלקנו בהן, תוך מתן תנופה, בכל כיוון אפשרי […]
בקיץ שיחקנו במשחקי כדור למיניהם, אם-כי כדורים של ממש נדירים היו […] וכאשר משחק הכדורגל בחוץ לא נתאפשר, והשחמט נמאס, עלה לגדולה משחק חדש - כדורגל שולחן באמצעות כפתורים. הכדורגל - כפתורים שהמציאו ופיתחו ילדים בני 13-10 בגטו קובנה. [...] היו משחקים ביתיים ומשחקי ליגה, וקהל צופים נלהב סביב הלוח ליווה את המשחק".
שלום אילתי, "לחצות את הנהר" |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
|
| |
|
 |
|
  |
 |
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
|
 |
|
 |
משחקים בגטו קובנה
לילדים בגטו לא היו כמעט צעצועים, ובכל זאת הם מצאו דרכים
רבות לשחק.
קראו את סיפורו של שלום אילתי על ילדותו בגטו
קובנה.
סמנו בצבע סגול על גבי קטע העדות של שלום את המשחקים
שבהם שיחקו הוא וחבריו (חפשו חמישה משחקים לפחות).
על אילו קשיים נאלצו שלום וחבריו להתגבר כדי שיוכלו לשחק? כיצד התגברו עליהם?
לחצו על 
כדי לראות תצלום של ילדים משחקים בגטו קובנה. |
 |
 |
  |
|
 |
|
|
|
