להיות ישראלי - מועד וזיכרון - על הגובה: ממשל זמין לילדים

פלאפל: 10 דברים שלא ידעתם
(על פי: חומוס להמונים - בלוג החומוס הראשון בעולם)

מאיפה הגיע הפלאפל? המקור המדויק אינו ידוע. לפי גרסה אחת, הוא המציאו אותו נוצרים קופטים בתחילת האלף הראשון לספירה. יש סברה שהקופטים, מצרים במוצאם, הביאו את הפלאפל לאזורנו ממצרים הפרעונית. גרסה אחרת ממקמת את המצאת הקציצה איפה שהוא באלף הראשון לספירה, או אפילו קודם, בתת־היבשת ההודית. הודו, שהיא גם מקור החומוס, היא אחד המקומות שבהם אוכלים פלאפל עד היום.
ויש גם גרסה ציונית: את הפלאפל המציאו בני ישראל במצרים, והוא הגיע להודו עם עשרת השבטים. כמו שנאמר בספר הספרים: "זכרנו את הבצלים, השומים, החומוס והפלאפל שאכלנו בארץ מצרים" (טוב, האמת היא שהחומוס והפלאפל לא הוזכרו. אבל תודו שזו תיאוריה מעניינת).
מתי הפך הפלאפל למאכל הלאומי של ישראל? זה קרה בשנות החמישים, כאשר עולים ממדינות ערב החלו לפתוח דוכני פלאפל. לפני כן, היה כאן כמובן פלאפל שהכינו ערבים, והחלוצים ראו כי טוב ואימצו אותו. ככל הנראה, דוכן הפלאפל היהודי הראשון בתל־אביב הוקם על־ידי אלמנה יקית בסוף תקופת המנדט. לפי גרסה אחרת, הפלאפל היהודי המסחרי הראשון בארץ היה זה של סעיד חממי, משכונת בן־ציון בנתניה.
הפלאפל הישראלי, מכל מקום, הוא כנראה הראשון שבו הקציצות נכנסו אל תוך הפיתה. מוזר ככל שזה יישמע - זו המצאה שלנו. מנת הפלאפל הישראלית היא ככל הנראה גם מקום המפגש הראשון של הפלאפל עם מאכל מטוגן אחר: הצ'יפס.
ואם הזכרנו תימנים - הפלאפל התימני, שנבדל מהפלאפל הלא־תימני בעיקר בטעם החריף יותר, הומצא גם כן בישראל. בתימן לא אכלו פלאפל.
ומה מקור השם "פלאפל"? על־פי דעה מסוימת מהמילה "פילפיל" (פלפל בערבית). על-פי דעה אחרת מהמילהpippali (גם כן פלפל, אבל בסנסקריט). לגרסה העשויה מפול קוראים "טעמייה", והיא נפוצה בעיקר במצרים.
ארצות נוספות שבהן אפשר למצוא דוכן פלאפל תחת כל עץ רענן: סוריה, לבנון, טורקיה, פקיסטן, וקצת פחות מזה ביוון. המהגרים הטורקים והלבנונים הביאו את הפלאפל גם לאירופה. בברלין למשל, הפלאפל הוא הפאסט־פוד הפופולרי ביותר אחרי הוורסט (נקניקייה), הדונר קבב (שווארמה) והפיצה.
הפלאפל הטורקי שונה מאוד מזה שלנו. הקציצות גדולות, לעתים פיקנטיות אבל באופן כללי תפלות יותר. הטורקים לא מוסיפים פטרוזיליה ולא כוסברה. הפלאפל מוגש בלחם טורקי קלוי, עם יוגורט ולעתים עם רוטב שום או רוטב פיקנטי.
הפלאפל הישראלי הוא האוורירי ביותר, וזה בגלל המסורת של הוספת לחם וסודה לשתייה. במקור, התוספות הללו נועדו לנפח אותו ולנצל את שאריות הלחם היבש בבית - בדיוק כמו שעשו עם קציצות בשר ודג. אבל האימהות הפולניות שהגו את הרעיון כנראה הבריקו, כי רוב הישראלים מעדיפים את הפלאפל שלהם אוורירי ונימוח, בניגוד לפלאפל הערבי שהוא דחוס יותר.
בפלאפל טעים יש הרבה כוסברה - על זה כמעט שאין ויכוח בקרב המבינים. גם אנשים שלא יכולים לסבול כוסברה במאכלים אחרים, בדרך כלל מעדיפים פלאפל עם הרבה כוסברה ואפילו לא יודעים את זה. כדי לשמור על הצבע הבהיר של הפלאפל, מערבבים לתוכו את הכוסברה והפטרוזיליה רגע לפני הטיגון.