באדיבות אוסף התצלומים הלאומי
נכון. בשנת 2008, כיהן אהוד אולמרט כראש בתפקיד ראש הממשלה, אהוד ברק שימש כשר הביטחון וציפי לבני הייתה שרת החוץ. בתמונה נראים השלושה ב-27 בדצמבר 2008, בעת ההכרזה על היציאה למבצע עופרת יצוקה.
נכון. במהלך השנים שקדמו למבצע עופרת יצוקה, עלה ארגון החמאס לשלטון ברצועת עזה. בשנים אלו החלו ארגוני הטרור הפלסטיני – החמאס, הג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל-אקצה – לירות טילים לעבר מדינת ישראל. הטילים פגעו ביישובים בדרום הארץ. המצב החמיר בעקבות התקפת החמאס על מוצב צה"ל בשנת 2006, שבמהלכה נהרגו שני חיילים ונחטף החייל גלעד שליט. לאחר כמה מבצעים צבאיים ואף תקופת רגיעה, החליטה מדינת ישראל לצאת למבצע יסודי כללי כדי לפגוע בחמאס.
נכון. במהלך מבצע עופרת יצוקה נהרגו מאות אזרחים פלסטינים ונפצעו אלפים. יש ויכוח בין גורמים שונים בדבר המספר המדויק של ההרוגים והפצועים ברצועת עזה, אך אין ספק שנפגעו אזרחים רבים. רבים אחרים איבדו את ביתם ואת רכושם. ברצועת עזה חסרו מזון וציוד רפואי במהלך הלחימה. האם הפגיעה באזרחים חפים מפשע הייתה הכרחית לצורך הגנה על חייליה של מדינת ישראל ואזרחיה? שאלה זו שנויה במחלוקת.
נכון. במהלך הלחימה נפגעה קשות יכולת הלחימה של ארגון החמאס. לעומת זאת, מדינת ישראל ספגה מעט מאוד אבדות: במבצע נהרגו תשעה חיילים וארבעה אזרחים, ונפצעו כשבע מאות אנשים. האם מבצע עופרת יצוקה השיג את מטרתו? האם הפגיעה בחמאס קשה מספיק ומצדיקה את מחיר חיי האדם? שאלות אלו שנויות במחלוקת.