נְשִׁיקָה בַּכִּיס
ארבעה שירים מאת שלומית כהן אסיף:
מִכְתָּב
מתוך הספר "הצימוקים הם ענבים עצובים"
לָקַחְתִּי דַּף
כָּתַבְתִּי מִכְתָּב.
כָּתַבְתִּי אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ
וּמַה שְּׁלוֹמִי.
סִפַּרְתִּי עַל עַצְמִי
וְחָתַמְתִּי אֶת שְׁמִי.
שַׂמְתִּי בַּמַּעֲטָפָה אֶת הַדַּף
וְלֹא שָׁלַחְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב.
כְּשֶׁאֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת,
אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַמִּכְתָּב
וְקוֹרֵא בְּסוֹד
לְעַצְמִי
אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ
וּמַה שְּׁלוֹמִי.
צוּרוֹת שֶׁל לֵב
מתוך הספר "נשיקה בכיס"
לַלֵּב שֶׁלִּי צוּרוֹת אֵין סוֹף.
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא אֶגְרוֹף.
כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵם- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא עֲפִיפוֹן.
כְּשֶׁאֲנִי פּוֹחֵד- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא שָׁעוֹן.
כְּשֶׁאֲנִי רָעֵב – הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא לַחְמָנִיָּה.
כְּשֶׁאֲנִי צְמֵא- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא מֵימִיָּה.
הַלֵּב שֶׁלִּי יָכוֹל לִהְיוֹת כַּדּוּר
מְשֻׁלָּשׁ וַאֲפִלּוּ קֻבִּיָּה.
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
וַאֲנִי חוֹשֵׁב:
כְּשֶׁאֲנִי מַמָּשׁ אוֹהֵב
אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לַלֵּב?!
נְשִׁיקָה בַּכִּיס
מתוך הספר "נשיקה בכיס"
קַח אֶת הַנְּשִׁיקָה
שְׁמֹר אוֹתָהּ בַּכִּיס
אִם תֵּלֵךְ לְאִבּוּד
אִם מִישֶׁהוּ יַרְבִּיץ
אִם מִישֶׁהוּ יַכְעִיס
יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.
אִם תִּהְיֶה עָצוּב
אִם דִּמְעָה שֶׁל גֶּשֶׁם
תִּרְקֹד עַל רִיס
יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.
בְּתוֹךְ הַלֵּב
מתוך הספר "נשיקה בכיס"
בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי יֵשׁ עוֹד לֵב,
בִּפְנִים עוֹד לֵב
וְעוֹד לֵב.
בַּלֵּב הֲכִי קָטָן
יֵשׁ נְקֻדָּה.
מִישֶׁהוּ נָגַע בָּהּ
וְהִיא רָעֲדָה.
ארבעה שירים מאת שלומית כהן אסיף:
מִכְתָּב
מתוך הספר "הצימוקים הם ענבים עצובים"
לָקַחְתִּי דַּף
כָּתַבְתִּי מִכְתָּב.
כָּתַבְתִּי אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ
וּמַה שְּׁלוֹמִי.
סִפַּרְתִּי עַל עַצְמִי
וְחָתַמְתִּי אֶת שְׁמִי.
שַׂמְתִּי בַּמַּעֲטָפָה אֶת הַדַּף
וְלֹא שָׁלַחְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב.
כְּשֶׁאֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת,
אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַמִּכְתָּב
וְקוֹרֵא בְּסוֹד
לְעַצְמִי
אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ
וּמַה שְּׁלוֹמִי.
צוּרוֹת שֶׁל לֵב
מתוך הספר "נשיקה בכיס"
לַלֵּב שֶׁלִּי צוּרוֹת אֵין סוֹף.
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא אֶגְרוֹף.
כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵם- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא עֲפִיפוֹן.
כְּשֶׁאֲנִי פּוֹחֵד- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא שָׁעוֹן.
כְּשֶׁאֲנִי רָעֵב – הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא לַחְמָנִיָּה.
כְּשֶׁאֲנִי צְמֵא- הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא מֵימִיָּה.
הַלֵּב שֶׁלִּי יָכוֹל לִהְיוֹת כַּדּוּר
מְשֻׁלָּשׁ וַאֲפִלּוּ קֻבִּיָּה.
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
וַאֲנִי חוֹשֵׁב:
כְּשֶׁאֲנִי מַמָּשׁ אוֹהֵב
אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לַלֵּב?!
נְשִׁיקָה בַּכִּיס
מתוך הספר "נשיקה בכיס"
קַח אֶת הַנְּשִׁיקָה
שְׁמֹר אוֹתָהּ בַּכִּיס
אִם תֵּלֵךְ לְאִבּוּד
אִם מִישֶׁהוּ יַרְבִּיץ
אִם מִישֶׁהוּ יַכְעִיס
יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.
אִם תִּהְיֶה עָצוּב
אִם דִּמְעָה שֶׁל גֶּשֶׁם
תִּרְקֹד עַל רִיס
יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.
בְּתוֹךְ הַלֵּב
מתוך הספר "נשיקה בכיס"
בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי יֵשׁ עוֹד לֵב,
בִּפְנִים עוֹד לֵב
וְעוֹד לֵב.
בַּלֵּב הֲכִי קָטָן
יֵשׁ נְקֻדָּה.
מִישֶׁהוּ נָגַע בָּהּ
וְהִיא רָעֲדָה.
