סיפור חיים | הסיפורים שמאחורי השירים | קישורים

כשבגרה למדה נעמי באקדמיה למוזיקה בירושלים ובתל אביב. אחר כך חזרה לקיבוץ והייתה מורה לריתמיקה ולמוזיקה. באותם ימים כתבה כמה משירי הילדים המפורסמים שלה: "הדואר בא היום", "אחינו הקטן" ועוד.
בשנת 1954 נישא לשחקן גדעון שמר. לאחר שנתיים עברה להתגורר בתל אביב והמשיכה לכתוב שירי זמר. רבים מהשירים שכתבה הולחנו. בין שיריה המפורסמים: שלומית בונה סוכה, חורשת האקליפטוס, לשיר זה כמו להיות ירדן, אנחנו מאותו הכפר, עוד לא אהבתי די. שירה המפורסם ביותר הוא "ירושלים של זהב".
בשנת 1983 קיבלה נעמי שמר את פרס ישראל לזמר העברי על כלל יצירתה, כן זכתה בחמישה תוארי דוקטור כבוד. העיר תל אביב העניקה לה אזרחות כבוד. נעמי שמר היא הראשונה שהכתירה את תל אביב בתואר העיר הלבנה בשירה על העיר .
נעמי נפטרה בשנת 2004. אבל שיריה ממשיכים ללוות אותו, שירים שכולנו מכירים, שרים ואוהבים.
לראש הדף

הסיפורים שמאחורי השירים

ירושלים של זהב
השיר המפורסם ביותר של נעמי הוא ירושלים של זהב. נעמי חיברה את המילים והמנגינה לפני מלחמת ששת הימים, ומאז הפך השיר למעין הִמנון לאומי. שרים אותו בהזדמנויות חגיגיות באירועים ממלכתיים. השיר נכתב לפסטיבל הזמר והפזמון של שנת תשכ"ז. טדי קולק היא אז ראש עיריית ירושלים, והוא ביקש ממנה לכתוב לפסטיבל שיר על ירושלים. נעמי שמר הסכימה וכתבה. "ירושלים של זהב" הוא במקור שם של תכשיט יקר שנתן רבי עקיבא מתנה לאישתו רחל. נעמי כתבה את השיר ואת המנגינה, והתעקשה שתשיר אותו שולי נתן שהייתה עדיין חיילת, וזמרת לא ידועה. הזמרת הצעירה שרה את השיר בפסטיבל וליוותה את עצמה בגיטרה. הקהל שמע את השיר בפעם הראשונה ומיד הגיב במחיאות כפיים נלהבות. בסוף הערב שולי שרה שוב את השיר, ובפעם השנייה הקהל כולו הצטרף אליה לפזמון החוזר. אחרי שלושה שבועות פרצה מלחמת ששת הימים. כאשר חיילי ישראל נכנסו לעיר העתיקה והגיעו לכותל המערבי הם שרו את השיר ליד הכותל. בעקבות המלחמה הוסיפה לו נעמי שמר את הבית שמתחיל במילים: "חזרנו אל בורות המים…"

הסיפור על "לו יהי"
בקיץ בשנת 1973 הרבו להשמיע ברדיו את השיר Let It Beשל להקת החיפושיות. השיר מצא חן בעיניה של נעמי, אך היא לא אהבה את השם שנתנו לו אז בעברית: "שיהיה". היא קראה לו בלִבּה: "לוּ יהי" וחלמה לכתוב לו נוסח עברי.
נעמי שמר כתבה את הגרסה העברית לשיר במלחמת יום כיפור - בין יום הכיפורים לסוכות - ובמילות השיר ביטאה את הדאגות והחרדות של ימי המלחמה. היא שרה את המילים בעברית לצליליLet It Be של להקת החיפושיות. בעלה מרדכי הורוביץ חזר ממילואים, שמע את הגרסה העברית ואמר לה: "'אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית." נעמי שמעה בעצתו והלחינה מנגינה חדשה לשיר. את הלחן החדש חיברה במכונית כשנסעה לאולפני הרצליה, ושם השמיעה אותו לראשונה בתכנית הטלוויזיה "מפגש אומנים". למחרת כבר שרו אותו זמרים רבים שהופיעו לפני החיילים והפצועים.

על כל אלה
את השיר "על כל אלה" כתבה נעמי שיר בתור שיר עידוד לאחותה רות נוסבאום לאחר שהאחות התאלמנה. השיר נכתב בשנת 1963. יוסי בנאי שר את השיר בתכנית טלוויזיה בראש השנה, ואחר כך השמיע אותו בתכנית היחיד שלו "אני וסימון ומואיז הקטן". השיר האישי שכתבה נעמי לאחותה רותי הפך לתפילת הרבים, לשיר בעל משמעותיות לאומיות.
לראש הדף

קישורים

באתר גלים

• חמש שנים לפטירתה של נעמי שמר – בחדשות הילדים
  כולל חידון שירי נעמי שמר
• דף לזכר נעמי שמר – אתר בכותרות

ברחבי הרשת

• על נעמי שמר ושירתה באתר דף דף
• על נעמי שמר במט"ח
• רעיונות לשיעורים על נעמי שמר
• הביוגרפיה של נעמי שמר מאת יורם רותם באתר ואללה
• פרידה מנעמי שמר באתר ויי נט
• הצעה לפעילות על שירי נעמי שמר - באתר מנהל חברה ונוער (קובץ וורד)
• חידון קצר על השיר "מחר"

לראש הדף