יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה
אָנוּ הֵכַנּוּ לָהּ מַתָּנָה.
צִיַּרְנוּ צִיּוּר, עָטַפְנוּ בִּנְיָר,
קִשַּׁטְנוּ בְּסֶרֶט יָפֶה, וְנִגְמַר.

יֵשׁ לָנוּ רַק בְּעָיָה קְטַנָּה:
אֵיפֹה בְּעֶצֶם נִמְצֵאת הַמְּדִינָה?
אֵיפֹה הִיא גָּרָה וּמַהִי כְּתָבְתָּהּ,
וְאֵיפֹה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ.

אוּלַי בֶּחָצֵר, עַל הַדֶּשֶׁא,
אוּלַי עַל פִּגּוּם בְּבִנְיָן,
אוּלַי הִיא מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת,
לַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר בֶּעָנָן.
אוּלַי עַל מָטוֹס בַּשָּׁמַיִם,
אוּלַי בֵּין עֲלֵי שׁוֹשַׁנָּה.
אָז מִי יְסַפֵּר וְיַגִּיד לִי
אֵיפֹה נִמְצֵאת הַמְּדִינָה?

מָתַי חָל יוֹם הַהֻלֶּדֶת לִמְדִינָה?
סַמְּנוּ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת הַנְּכוֹנוֹת.

מָה הֵכַנּוּ לְכָבוֹד יוֹם הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה, לְפִי הַשִּׁיר?

בְּאֵילוּ מְקוֹמוֹת אוּלַי נִמְצֵאתָ הַמְּדִינָה לְפִי הַשִּׁיר?
סַמְּנוּ אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים.