מלחמה זה דבר בוכה
שִׁירִים שֶׁל תִּרְצָה אֲתָר מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מִלְחָמָה זֶה דָּבָר בּוֹכֶה"

אֶתְמוֹל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה

כָּתְבָה תִּרְצָה אֲתָר
אֶתְמוֹל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה,
נָסַעְתִּי לְבַקֵּר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי בַּמֻּצָּב
יֵשׁ לָהֶם פְרִיגִ'ידֶר וְתִקְרָה חוּמָה
וּלְכָל אֶחָד נוֹתְנִים דִּסְקִית
וְקָפֶה בְּלִי חָלָב.
אַבָּא נִשֵּׁק אוֹתִי
וְהוֹשִׁיב אוֹתִי עַל הַכְּתֵפַיִם
וְאַבָּא חִבֵּק אוֹתִי בְּכָל כֹּחוֹ
וּבִקֵּשׁ שֶׁאַחְזִיק מַעֲמָד בֵּינְתַיִם.

כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִן הַמֻּצָּב
אָמַרְתִּי: אַבָּא, אַבָּא, אוֹהֵב אוֹתָנוּ,
אִמָּא, אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת אַבָּא
וְאֶת כָּל הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַבָּא יָשׁוּב בְּקָרוֹב
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא הָיָה מֻכְרָח לָלֶכֶת
אֲבָל מִלְחָמָה זֶה דָּבָר בּוֹכֶה,
וַאֲנִי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.

לראש הדף

אִמָּא כּוֹתֶבֶת לְאַבָּא מִכְתָּב

כָּתְבָה תִּרְצָה אֲתָר
אִמָּא כּוֹתֶבֶת לְאַבָּא מִכְתָּב
שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מָחֳרָתַיִם,
הַבֻּבּוֹת בָּאָרוֹן לֹא אָכְלוּ כְּבָר זְמַן רַב,
הַלֵּיצָן בַּקֻּפְסָה לֹא רָקַד כְּבָר חָדְשַׁיִם.

הַצּוּרוֹת נִרְדָּמוֹת עַל הַקִּיר שֶׁמִּמּוּל
וְלֹא מַפְחִידוֹת יוֹתֵר אַף אֶחָד
וַאֲחִי וַאֲנִי וְאַרְנָב וְחָתוּל
יוֹשְׁבִים צַד בְּצַד,
יָד בְּיָד
בַּחֹשֶׁךְ.
וּמְחַכִּים לְאַבָּא.

אַבָּא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּשַׁבָּת
וְשַׁבָּת זֶה אוּלַי מָחֳרָתַיִם,
אָז אֲחִי וַאֲנִי כְּבָר הֵכַנּוּ לְבַד
הַפְתָּעָה עִם צִיּוּר שֶׁל חַלּוֹן עִם שָׁמַיִם.

וְגַם שְׁבִיל בַּצִּיּוּר, מִתְפַּתֵּל מֵרָחוֹק
וּבַשְּׁבִיל הוֹלֵךְ אִישׁ וְשׁוֹרֵק לוֹ שִׁיר
וַאֲחִי וַאֲנִי, שֶׁהוּא קְצָת עוֹד תִּינוֹק
תּוֹלִים הַצִּיּוּר עַל הַקִּיר
בַּבֹּקֶר.
וּמְחַכִּים לְאַבָּא.

לראש הדף

אַבָּא שֶׁלִּי יָבוֹא בְּשַׁבָּת

כָּתְבָה תִּרְצָה אֲתָר
אַבָּא שֶׁלִּי יָבוֹא בְּשַׁבָּת,
בָּטוּחַ וּקְצָת אוּלַי
וְזֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ
אֲבָל לֹא לְהַגְזִים מִדַּי.

כִּי עַד שַׁבָּת יָכֹל לִהְיוֹת
שֶׁיָּחוּלוּ שִׁנּוּיִים,
וְאָז אֲנַחְנוּ נִתְאַכְזֵב
וּנְמָרֵר לְאִמָּא אֶת הַחַיִּים.

... אֲבָל בַּסּוֹף הוּא בָּא
וְהוּא נִרְאָה קְצָת אָפֹר וְיָשָׁן
וּמַה הוּא עָשָׂה עַד סוֹף הַשַּׁבָּת?
יָשַׁן
וְיָשַׁן
וְיָשַׁן.

וַאֲנַחְנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ בְּשֶׁקֶט,
וְהִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ בְּשֶׁקֶט
הַרְבֵּה שָׁעוֹת... כָּל הַזְּמַן...

וּכְשֶׁהוּא הִתְעוֹרֵר, הוּא לָבַשׁ אֶת הַמַּדִּים
שֶׁעָזַרְנוּ לְאִמָּא לְכַבֵּס וּלְגַהֵץ
וְהוּא נִרְאָה חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְגָבוֹהַּ וְנוֹצֵץ.

לְסִיּוּם יְלָדִים, הִנֵּה שִׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה. זֶה הָיָה בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת, וְאִמָּא שֶׁלִּי קָרְאָה אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַחַיָּלִים. וְהַחַיָּלִים? הֵם מָחֲאוּ כַּף בְּחָזְקָה – כִּי גַּם אָז,
כֻּלָּם
כֻּלָּם
כָּל כָּךְ לֹא רָצוּ שֶׁתִּהְיֶינָה מִלְחָמוֹת.
וְזַהוּ הַשִּׁיר:

לראש הדף

גַּם אֲדֻמֵּי הֶחָזֶה רוֹצִים שָׁלוֹם

כָּתְבָה תִּרְצָה אֲתָר (אַלְתֶּרְמָן) כְּשֶׁהָיְתָה בַּת שֶׁבַע
עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, נִתְעוֹרְרָה צִפּוֹר מְבֹהֶלֶת
מִסְתַּכֶּלֶת לְכָל צַד וּפִתְאֹם שׁוֹאֶלֶת:
"אִמָּא'לֶה שֶׁלִּי, מָתַי יָבוֹא הַיּוֹם,
הַכֹּל יִהְיֶה בְּשֶׁקֶט וְיָבוֹא הַשָּׁלוֹם?"

אָז עוֹנָה לָהּ הָאֵם בְּקוֹל רַךְ:
"צָדַקְתְּ, בִּתִּי, גַּם צָדַקְתְּ,
עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם הַזֶּה,
עוֹד יָבוֹא, אֲדֻמַּת הֶחָזֶה."
אָז תֵּרָגַע הַצִּפּוֹר
וְתִקְרָא לְכֻלָּם בְּקוֹל דְּרוֹר:
"אַחְיוֹתַי! עוֹד יָבוֹא הַשָּׁלוֹם!
אַחְיוֹתַי! הוּא יַגִּיעַ הֲלוֹם!"...
עוֹד יָבוֹא הַשָּׁלוֹם
הֶחָם,
אֲבָל כָּאן סִפּוּרֵנוּ
תָּם.

לְהִתְרָאוֹת בְּסֵפֶר צוֹחֵק,
שֶׁלָּכֶם – תִּרְצָה אֲתָר.
לראש הדף
סביבות
על האתר
כלים
יצירת קשר
תנאי שימוש|© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל ולעמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב gov על הגובה!