מהיכן מגיעים המים לנחל?
מים מלמעלה ומים מלמטה מקורות המים של הנחל הם מי משקעים הזורמים כמים עיליים, ומי מעיינות, היוצרים נתיב של זרימה על פני הקרקע.
מים עיליים חלק ממי המשקעים שיורדים על הקרקע אינו חודר לתוכה ואינו מתאדה, אלא זורם על פני השטח. המים הזורמים על פני מדרונות ההרים והגבעות ועל פני המישורים - הם מים עיליים. המים זורמים בכוח המשיכה מן ההרים אל העמקים ואל המישורים (ממקום גבוה אל מקום נמוך). בכוח הזרימה, יוצרים המים אפיקים שהולכים ומעמיקים עם הזמן. כך נוצרים הנחלים. באזורים הרריים, השיפוע התלול של המדרונות גורם לזרימה מהירה וחזקה של המים, והנחלים יוצרים ערוצים עמוקים וצרים. באזורים מישוריים, אפיקי הנחלים רדודים ורחבים יותר, והמים זורמים בהם לאט יותר. המים זורמים במורד ולבסוף נקווים באגמים טבעיים ומלאכותיים או זורמים אל הים. האזור שממנו מתנקזים מים לנחל, לנהר או לאגם נקרא אגן ההיקוות. זרימת מי הנחל יכולה להימשך גם באופן מלאכותי - כאשר מזרימים לאפיק הנחל מים הנובעים מפעילות אנושית (מי שפכים ועודפי מים מהשקיה חקלאית).
מעיינות מי המעיין הם מי תהום אשר נעים בתוך הסלע, מגיעים אל פתח טבעי בפני השטח ושם פורצים החוצה. המעיינות שונים זה מזה בכמות המים השופעת מהם: בחלקם, שפיעת המים קטנה ואינה יציבה, ובחלקם, השפיעה גדולה והיא מזינה באופן קבוע את הנחל היוצא ממנה. כל עוד מי המעיינות שופעים, זרימת מי הנחל מתקיימת. כאשר שפיעת המעיינות נפסקת, גם זרימת מי הנחל נפסקת. היא תתחדש רק בעונת הגשמים הבאה, כאשר מאגר מי התהום יתמלא במי גשמים.
נביעות הירקון החרֵבות (היבֵשות).
|