הַמֶּלֶךְ וְהַצְּפַרְדֵּעִים

עִבֵּד שְׁלֹמֹה אַבַּס, מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לְהַצִּיל אֶת כּוֹכַב הַיָּם, הוֹצָאַת עָגוּר

הָיָה פַּעַם מֶלֶךְ שֶׁחַי בְּאַרְמוֹן מְפֹאָר בְּעִיר הַבִּירָה שֶׁשָּׁכְנָה עַל שְׂפַת אֲגָם גָּדוֹל. לַמֶּלֶךְ הָיוּ יוֹעֲצִים, וּבֵין הַיּוֹעֲצִים הָיָה יוֹעֵץ זָקֵן וְחָכָם עַד מְאוֹד.

שָׁנִים רַבּוֹת חָיוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת בְּבָתֵּיהֶם. וְהִנֵּה עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ עָלָה עַל יְצוּעוֹ לִישֹׁן אֶת שְׁנַת הַלַּיְלָה, לְפֶתַע שָׁמַע מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ בְּחַדְרוֹ קוֹל קִרְקוּר צְפַרְדֵּעִים.

"מַה זֶּה?" רָטַן הַמֶּלֶךְ בְּכַעַס, "הַצְּפַרְדֵּעִים הַמְּחֻצָּפוֹת הַלָּלוּ מְעִזּוֹת לְהַפְרִיעַ לִי לִישֹׁן!" הַמֶּלֶךְ נִסָּה לְהֵרָדֵם, אַךְ נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁכְּכֹל שֶׁהוּא מְנַסֶּה יוֹתֵר, כָּךְ מִתְגַּבֵּר קוֹל קִרְקוּר הַצְּפַרְדֵּעִים.

הַמֶּלֶךְ סָגַר אֶת הַחַלּוֹן וְנִשְׁכַּב בְּמִטָּתוֹ, אַךְ עֲדַיִן שָׁמַע אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים מְקַרְקְרוֹת. נִסָּה הַמֶּלֶךְ הַנִּרְגָּז לֶאֱטֹם אֶת אָזְנָיו עִם שְׁנֵי כָּרִים, וְאַחַר כָּךְ עִם אַרְבָּעָה כָּרִים, אַךְ עֲדַיִן שָׁמַע אֶת הַקִּרְקוּר הַמִּתְמַשֵּׁךְ.

כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ הַמֶּלֶךְ מִצַּד לְצַד בְּמִטָּתוֹ, וְלֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם. וְכָךְ לְמָחֳרָת מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ עֲדַיִן לָבוּשׁ בַּפִּיגָ'מָה הַמַּלְכוּתִית שֶׁלּוֹ, הוּא הִזְעִיק אֶת כָּל יוֹעֲצָיו לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו.

הַיּוֹעֲצִים הֻפְתְּעוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכָּם לָבוּשׁ בַּפִּיגָ'מָה, אַךְ הִבְחִינוּ מִיָּד שֶׁהוּא נִרְגָּז עַד מְאוֹד.

"הַקְשִׁיבוּ, יוֹעֲצַי," אָמַר הַמֶּלֶךְ, "כָּל הַלַּיְלָה לֹא הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם. הַצְּפַרְדֵּעִים בָּאֲגַם מְקַרְקְרוֹת כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא מְנִיחוֹת לִי לְהֵרָדֵם. הַדָּבָר חַיָּב לְהִפָּסֵק, וּמִיָּד. יֵשׁ לִי תָּכְנִית מְצֻיֶּנֶת."

"מַה הַתָּכְנִית?" שָׁאֲלוּ הַיּוֹעֲצִים.

"הַתָּכְנִית שֶׁלִּי הִיא כָּזוֹ," אָמַר הַמֶּלֶךְ, "עוֹד הַבֹּקֶר אֶשְׁלַח אֶת כָּל חַיָּלַי לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג אֶת כָּל הַצְּפַרְדֵּעִים הַמַּרְעִישׁוֹת הַלָּלוּ. אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתִּשָּׁאֵר וְלוּ צְפַרְדֵּעַ אַחַת בַּחַיִּים. נוּ, מַה דַּעְתְּכֶם עַל הַתָּכְנִית שֶׁלִּי?"

כָּל הַיּוֹעֲצִים, פְּרָט לַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן, נָהֲגוּ תָּמִיד לוֹמַר עַל כָּל תָּכְנִית שֶׁהַמֶּלֶךְ הִצִּיעַ, כִּי זֹאת תָּכְנִית מְצֻיֶּנֶת, מִשּׁוּם שֶׁפָּחֲדוּ מֵהַמֶּלֶךְ. מְאוֹד. וְעַתָּה, כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִרְגָּז מְאוֹד וְנִסְעָר, פָּחֲדוּ שִׁבְעָתַיִם וּמוּבָן שֶׁבּוֹ בַּמָּקוֹם אָמְרוּ שֶׁהַתָּכְנִית נִפְלָאָה.

רַק הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן עָמַד בַּצַּד, שָׁתַק וְלֹא אָמַר דָּבָר.

"מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹתֵק?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן, "הַאִם אֵינְךָ חוֹשֵׁב שֶׁהַתָּכְנִית שֶׁלִּי טוֹבָה?"

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַתָּכְנִית שֶׁל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא טוֹבָה, וְאָסוּר לְהַשְׁמִיד אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים," אָמַר הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן.

"לָמָּה?" קָרָא הַמֶּלֶךְ.

"כִּי כָּל הַדְּבָרִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה," עָנָה הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן.

"שְׁטֻיּוֹת," אָמַר הַמֶּלֶךְ.

"אָכֵן שְׁטֻיּוֹת," אָמְרוּ שְׁאָר הַיּוֹעֲצִים, "מַה זֹאת אוֹמֶרֶת כָּל הַדְּבָרִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה?"

הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן שָׁתַק וְלֹא אָמַר דָּבָר.

וְכָךְ, עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל חַיָּלָיו לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַצְּפַרְדֵּעִים שֶׁבָּאֲגַם. וְאָכֵן, עַד רֶדֶת הָעֶרֶב לֹא נוֹתְרָה אַף צְפַרְדֵּעַ אַחַת בַּחַיִּים.

אוֹתוֹ עֶרֶב עָלָה הַמֶּלֶךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְהָיָה מְרֻצֶּה מְאוֹד: אַף צְפַרְדֵּעַ לֹא קִרְקְרָה, וְהַמֶּלֶךְ עָצַם אֶת עֵינָיו בַּהֲנָאָה וְנִרְדַּם.

אַךְ לְפֶתַע חָשׁ הַמֶּלֶךְ עֲקִיצָה עַזָּה בְּאָזְנוֹ. "אַי!", צָרַח הַמֶּלֶךְ בִּכְאֵב, "יַתּוּשׁ עָקַץ אוֹתִי!"

הַמֶּלֶךְ נִסָּה לְהֵרָדֵם, אַךְ פִּתְאוֹם עוֹד עֲקִיצָה, הַפַּעַם בְּלֶחְיוֹ וְאַחַר כָּךְ בְּחָטְמוֹ. הַמֶּלֶךְ הֵחֵל לְהִתְגָּרֵד, אַךְ הַיַּתּוּשִׁים הִמְשִׁיכוּ לַעֲקֹץ אוֹתוֹ עוֹד וְעוֹד, וְהַזִּמְזוּם שֶׁלָּהֶם לֹא הִנִּיחַ לוֹ לְהֵרָדֵם כָּל הַלַּיְלָה.

הַמֶּלֶךְ לֹא יָכֹל לַעֲצֹם עַיִן, וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִזְעִיק אֵלָיו מִיָּד אֶת יוֹעֲצָיו.

"כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי!" צָעַק הַמֶּלֶךְ, "הַיַּתּוּשִׁים עָקְצוּ אוֹתִי בְּלִי הֶרֶף, וְעַכְשָׁו מָה אַתֶּם מְיַעֲצִים לִי לַעֲשׂוֹת?"

"אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ," אָמְרוּ הַיּוֹעֲצִים, גַּם אָנוּ לֹא יָשַׁנּוּ כָּל הַלַּיְלָה, וְכָל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר גַּם הֵם לֹא יָשְׁנוּ בַּלַּיְלָה, כִּי הַיַּתּוּשִׁים לֹא הֵנִיחוּ לְאַף אֶחָד לִישֹׁן. אַתָּה מֵבִין, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן צָדַק, הַצְּפַרְדֵּעִים הָיוּ מְבִיאוֹת לָנוּ תּוֹעֶלֶת – הֵן הָיוּ צָדוֹת אֶת הַיַּתּוּשִׁים. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁאֵין צְפַרְדֵּעִים, הַיַּתּוּשִׁים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הָעִיר כֻּלָּהּ. אָכֵן, כָּל הַדְּבָרִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה."

וְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ שֶׁל הַיּוֹעֵץ הַזָּקֵן, הָיוּ צְרִיכִים כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, הַיּוֹעֲצִים וְהַמֶּלֶךְ לַעֲזֹב אֶת בָּתֵּיהֶם וְלִנְדֹּד הַרְחֵק הַרְחֵק מִשָּׁם, לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ כָּל הַדְּבָרִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה.

יָד לַסְּבִיבָה

אֲנָשִׁים פּוֹגְעִים בָּאִזּוּן בַּטֶּבַע בֵּין בַּעֲלֵי חַיִּים, בַּצּוֹמֵחַ, בְּמֶזֶג הָאֲוִיר וּבְמַשְׁאַבֵּי טֶבַע אֲחֵרִים.

לְמָשָׁל: אִם אֲנַחְנוּ גּוֹרְמִים לְהִתְחַמְּמוּת עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, אָז הָאִזּוּן בַּטֶּבַע מוּפָר, כִּי הַהִתְחַמְּמוּת גּוֹרֶמֶת לַהֲמַסַּת הַקַּרְחוֹנִים שֶׁבַּקְּטָבִים. כְּכָל שֶׁהַקַּרְחוֹנִים יוּמְסוּ וְיַהַפְכוּ לְמַיִם, הֵם יְמַלְּאוּ אֶת הַיָּם בְּעוֹד מַיִם, וְאָז מֵי הַיָּם יַעֲלוּ. כָּךְ מֵי הַיָּם יְכַסּוּ שְׁטָחִים גְּדוֹלִים שֶׁל אֲדָמָה עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, לָאֲנָשִׁים יִהְיֶה אָז פָּחוֹת מָקוֹם לָגוּר בּוֹ וּפָחוֹת מָקוֹם לְגַדֵּל שָׂדוֹת, כְּרָמִים, מַטָּעִים וּפַרְדֵּסִים, אוֹ בְּקִצּוּר פָּחוֹת מָקוֹם לִחְיוֹת בּוֹ. זוֹ רַק דֻּגְמָה אַחַת לְמַה שֶּׁיָּכֹל לִקְרוֹת אִם הָאִזּוּן בַּטֶּבַע מוּפָר.

© כל הזכויות שמורות לשלמה אבס.