בישראל:זאב - מין בסכנת הכחדה
|
תופעה בימינו: הכחדה של מינים מה קורה למינים החיים על פני כדור הארץ? לנגד עינינו - עולם הולך ונעלם תארו לעצמכם עולם ללא צפרדעים, נשרים, טיגריסים, דולפינים... לאורך ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ, מינים רבים נכחדו מן העולם בתהליכים טבעיים. מינים נכחדים כאשר תנאי הסביבה משתנים מסיבות שונות והיצורים החיים אינם מסוגלים להסתגל לתנאים החדשים ולשרוד. בדרך כלל, שינוי תנאי הסביבה אורך זמן רב, אך לעיתים קורה שהשינוי הוא קיצוני ומהיר. שינוי כזה מתרחש כתוצאה מאסון סביבתי גדול, כמו שרשרת התפרצויות אדירות של הרי געש או התנגשות של כדור הארץ עם גוף שבא מן החלל החיצון (מטאוריט או שביט). במקרים כאלה מתרחשת הכחדה המונית - מינים רבים נכחדים מן העולם וזמן רב עובר עד שהחיים על פני כדור הארץ מתאוששים מהאסון. מאז תחילת המאה ה-20, אנחנו עדים לכך שמינים רבים הולכים ונעלמים מסביבות חיים שונות. בימינו, היעלמות המינים מתרחשת במהירות גדולה. יש מדענים הטוענים שבכל שעה נכחד מן העולם שלנו מין נוסף! המדענים מזהירים שאנחנו עומדים בפני אירוע חדש של הכחדה המונית. יש סכנה, כך הם חוזים, שמחצית מן המינים שחיים על פני כדור הארץ יכחדו בתוך 100 שנים. 
דב חום סורי בגן החיות בירושלים דב מסוג זה חי בעבר בארץ ושמו אף מוזכר פעמים רבות בתנ"ך. ב 1917 ניצוד הדוב האחרון בישראל, כיום ניתן לראות אותו רק בגני חיות. כל אחד חשוב! היעלמותו של מין אחד ויחיד מסביבת החיים שלו משפיעה על מערכת החיים בסביבה כולה. די בהיעלמותו של מין אחד של צמח, כדי להשפיע על שרשרת מזון שלמה, שהוא נמצא בבסיסה: החל בחרקים החיים עליו וניזונים ממנו, דרך הציפורים והצפרדעים הניזונים מחרקים אלה, וכלה בטורפים גדולים יותר, כגון: נחשים, עופות דורסים ושועלים, הטורפים את הציפורים ואת הצפרדעים. את מערכת החיים, על כל המינים המרכיבים אותה, ניתן להשוות למגדל קלפים: אם נוציא קלף אחד המגדל יעמוד, ואולי גם אם נוציא שניים; אבל אם נמשיך כך - המגדל יתמוטט! 
ראם לבן בחי-בר ביוטבתה
הראם הלבן שחי בעבר בארץ היה על סף הכחדה מוחלטת. בכל העולם נותרו פרטים בודדים. במאמצים משותפים של גורמי שמירת טבע בכל העולם הצליחו להגדיל מאוד את מספר הראמים ואף להשיבם אל הטבע בירדן ובערב הסעודית. העדר בחי-בר ביוטבתה מהווה גרעין רבייה שמטרתו הגדלה ושימור האוכלוסייה. המגוון הביולוגי בישראל - בסכנה! כמו בכל העולם, גם בישראל מאיימים הרס בתי הגידול ופעילות האדם על המגוון הביולוגי. על מינים רבים של בעלי חיים בישראל מאיימת סכנת הכחדה, ביניהם דו חיים כמו חפרית עין החתול וטריטון, וכן לטאות כמו לטאת עין הנחש, לטאת השפלה, שנונית באר שבע ואחרים. מינים רבים שחיו בעבר בישראל, חלקם ייחודיים (אנדמיים) לארץ נעלמו ממנה, ביניהם נזכיר את הברדלס, עז ההרים והדוב הסורי החום. אך לא רק אלו. גם מינים רבים של רכיכות, חרקים ויצורים אחרים נכחדו מהארץ. מינים בסכנת הכחדה מהו מין בסכנת הכחדה? "הספר האדום" בשנת 1973 חוקק הקונגרס האמריקני את חוק המינים בסכנת הכחדה, וקבע שתי הגדרות:
כיום, ב"ספר האדום" - שרשומים בו מינים הנמצאים בסכנת הכחדה – יש 1117 מינים, ועוד 4000 מינים "מחכים בתור" להיכנס לרשימה! הביזונים ניצודו בצפון אמריקה על ידי המתיישבים והגיעו לסף הכחדה. הביזון הושב לטבע בסיועם של גני החיות והוא מוגן בתוך שמורות טבע. סכנת הכחדה: מכל המחלקות של היצורים החיים מקובל לחשוב שהמינים בסכנת הכחדה הם בעלי חיים גדולים, כגון: זאבים, פילים, נמרים וקרנפים. למעשה, סכנת הכחדה נשקפת למינים רבים של יצורים חיים מכל המחלקות, כולל מינים רבים של דו חיים, של זוחלים, של עופות, של חרקים ושל צמחים. מינים שנכחדו הם אלה שנעלמו לחלוטין מהעולם; מינים שנכחדו בטבע הם אלה שיש עוד מעטים מהם, אך רק בגני חיות. הידעתם? - עד היום תועדו למעלה מ-800 מינים של צמחים ובעלי חיים שנכחדו לחלוטין או שנכחדו בטבע! 
ממשלות רבות חתומות על אמנות בינלאומיות חשובות, להגנה על חיות הבר ועל צמחי הבר. אך הדבר אינו מספיק! קצב המינים המצטרפים אל "הספר האדום" - שרשומים בו מינים הנמצאים בסכנת הכחדה - הולך וגובר. כרבע ממיני היונקים בעולם ולמעלה מ-10% ממיני העופות רשומים ב"ספר האדום"! עכשיו כשאתם יודעים, בקשו מהסבתא והסבא שלכם להתבונן מחדש בסביבה. בקשו מהם להיזכר: אילו יצורים חיים היו בסביבה כשהם היו בגילכם? אילו מהם נעלמו ואינם עוד? דו חיים כדוגמה איזה שיעור מלמדים אותנו הדו חיים? דו חיים – מבחן לסביבת חיים ב-20 השנים האחרונות אנו עדים לירידה חדה בכל העולם במגוון מיני הדו חיים ובמספר בעלי החיים בכל מין. הירידה במגוון ובמספר כה חריפה, עד שיש המכנים אותה קָטַסְטְרוֹפָה* עולמית. 
קרפדה ירוקה. האם בקרוב לא יהיה את מי לנשק? צילם: איל ברטוב חשיבותם של הדו חיים כשמדברים על הכחדת מינים, קל לנו יותר להזדהות עם דב הפנדה "החמוד", או עם הקופים, שהם דומים לנו. רבים אינם מכירים את החשיבות הרבה שבקיומם של הדו חיים. יצורים אלה הם חוליה חשובה במארג המזון ביבשה ובמים: הם ניזונים מבעלי חיים ומצמחים, ומינים רבים (ציפורים, זוחלים, יונקים ודגים), ניזונים מהם. ברור, אם כן, שפגיעה בדו חיים מסכנת מינים רבים של צמחים ושל בעלי חיים. חשיבות הדו חיים רבה גם לנו, בני האדם:
מחקרים מצביעים על סיבות רבות לפגיעה בדו חיים. לא כולן קשורות להתערבות האדם בטבע. הדעה הרווחת היא שהגורם להכחדה של מיני דו חיים הוא שילוב של מספר גורמים ולא גורם יחיד. נפרט את הגורמים להכחדה.
היצורים הדו חיים רגישים במיוחד לשינויים בתנאי הסביבה ולזיהומה מכמה סיבות:
משום רגישותם הרבה של הדו חיים, מדענים רבים טוענים כי הדו חיים הם "אבני בוחן (קני מידה) ביולוגיות לבריאות של כדור הארץ". ובמילים אחרות: הירידה במספרי הדו חיים מצביעה על סכנה הנשקפת ליצורים רבים אחרים. הנקודה הישראלית – סיפורו של העגולשון שְחור-הגחון סיפורו של העגולשון שְחור-הגחון, שאירע בישראל, ממחיש את סכנת ההכחדה של הדו חיים בישראל וגם בעולם כולו. מין זה של העגולשון, שהוא דו חיים הדומה לצפרדע או לקרפדה, חי בישראל עד לפני כ-50 שנה באזור בִּיצַת הַחוּלָה עד שהוכחד. משערים שהוא היה מין אֶנְדֶמִי לישראל, כלומר – הוא לא היה קיים בשום מקום אחר בעולם! סכנת הכחדה בישראל בישראל סכנת הכחדה חמורה מרחפת מעל שני מינים של דו חיים: הטְרִיטוֹן והחפרית! סכנת הכחדה מרחפת על שני המינים: הקַרְפָּדָה והסָלָמַנְדְרָה! החיים בשלולית בישראל בישראל, הענייה במים, כל מקווה מים הוא חשוב. אחד הסוגים של מקווי המים, החשוב ביותר לדו חיים בישראל, הוא שלוליות החורף. אם תשאלו את הוריכם, הם יוכלו לספר לכם כי בילדותם הם נהגו לשחק בשלוליות החורף הרבות, ובהן יכלו גם לצפות בראשָׁנִים רבים של דו חיים. ובימינו? – הפיתוח המואץ גרם לצמצום ניכר במספר של שלוליות החורף, והן מתייבשות מוקדם יותר. עובדה זו צמצמה במידה ניכרת את אוכלוסיית הדו חיים בישראל. עוד על שלוליות החורף תוכלו לקרוא במאמר: בריכות החורף בישראל: דו חיים בסכנת הכחדה באתר האינטרנט ynet. * קָטַסְטְרוֹפָה – אסון כבד, הרס, חורבן |
