"מדובר בבעל חיים אינטליגנטי מאוד, חברתי, שזקוק לתְנָאֵי הַחְזָקָה מיוחדים לרווחתו. כחיית מחמד הוא מוחזק בכלוב קטן, שאינו הולם את צרכיו, ובבידוד מוחלט מבני מינו. בכך יש ללא ספק התאכזרות ועבֵרה על חוק "צער בעלי חיים".

"האוּמנם ייפגעו [...] זכויותיהם של אזרחי ישראל, אם לא יורשו להחזיק תוכי (או מִינֵי חיות בר אחרות) בכלוב עלוב בביתם, תוך פגיעה בהישרדות [של] המין ובבית גידולו הטבעי?"

1. פגיעה במגוון הביולוגי – סחר במינים של בעלי חיים ושל צמחים שנמצאים בסכנת הכחדה, מאיים על המשך קיומם של מינים אלה, אשר מצבם קשה מאוד גם כך. הדבר נכון גם לגבי הסחר של חלקים מיצורים אלה, כגון: חִטִים של פִּילִים או עוֹרוֹת נְמֵרִים.
   דוגמה: מספר הקַרְנַפִּים בעולם ירד ירידה חדה, לאחר שצדו והמיתו אלפי קרנפים למטרה אחת – סחר בקרניים שלהם! מספרם היום: כעשירית מזה שהיה בשנת 1970!
   אך גם מינים שאינם נמצאים בסכנת הכחדה נפגעים קשות מן הציד למטרות סחר.
   
   
2. התפשטות של מינים פולשים – מינים פולשים עלולים לפגוע בסביבה הטבעית, והם הסיבה השנייה בחשיבותה לפגיעה במגוון הביולוגי בעולם.
   דוגמה: הציפור מיאנה מְצוּיָה היא מין פולש שהתפשט בארץ. מקורו ככל הנראה בצַפָּארִי שנמצא בפארק הירקון.
   קראו עוד על מינים פולשים
   
   
3. התפשטות של מחלות – על הסחר הלא חוקי בבעלי חיים ובצמחים אין פיקוח בריאותי, ולכן יש בו סכנה של חשיפה למחלות. המחלות עלולות לפגוע בגידולים חקלאיים, בחיות משק ואפילו בבני אדם.
   דוגמה: בשנים האחרונות הוברחו לארץ מאות תוכיי ג'אקו שהיו נגועים במחלה קטלנית לבני אדם.
   
   
4. יבוא של יצורים חיים (בעלי חיים או צמחים) מסוכנים
   דוגמה: לאחרונה הִבְרִיחוּ לארץ דְגֵי פִּירָאניה. אלה הם דגים טורפים, שמוצאם בנהר האָמָזוֹנָס, בדרום אמריקה. פקחי רשות הטבע והגנים הלאומיים חששו שהדגים האלה יגיעו בארץ למאגרי מים ולחופים, ושם הם יפגעו במתרחצים ובבעלי חיים. במקרה זה נתפס העבריין והסכנה נמנעה.