• מקפידים שהחשיפה תהיה קצרה ככל האפשר.
• שומרים על מרחק בטוח ממקור הקרינה.
• מגינים על חלקי הגוף מפני הקרינה.

המשרד להגנת הסביבה הקים עשר תחנות ניטור לקרינה סביבתית ברחבי הארץ. תחנות אלה מודדות באופן רציף את רמות הקרינה הרדיו-אקטיבית באוויר ומסוגלות להתריע באופן מידי על זיהום רדיו-אקטיבי.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה בודק חומרים רדיו-אקטיביים בדוגמאות של קרקע, של מים, של צמחים ושל מזון, ומפקח על בדיקות של גז הרדון.

קרניים מסתוריות וילהלם רנטגן לא הבין מה פשרה של הקרינה שהתגלתה לעיניו בחדר המעבדה. קרניים בלתי נראות שיצאו מתוך מכשיר שהתקין, חדרו דרך קרטון עבה ושחור שעמד בדרכן וזהרו מאחוריו. אחרי כמה ניסויים נוספים, המדען ביקש מאשתו להניח את כף ידה מתחת למכשיר שפלט את הקרינה והביט בפליאה בתמונת העצמות שהופיעה על לוח צילום. לקרינה המסתורית הזו הוא קרא "קרינת X". כיום, כמעט שאין אדם בעולם המודרני שלא שמע על הקרינה הזו – הידועה גם בשם "קרינת רנטגן", על שמו של האיש שגילה אותה. זמן קצר אחרי שהתגלתה, החלו להשתמש בה לצרכים רפואיים – לצילום שיניים ולצילום אברים פנימיים של גוף האדם. חלף זמן לא רב עד שהתגלו גם הסכנות שבקרינה הזו ועל הצורך להיזהר מחשיפה אליה. 22 בדצמבר, 1895 ידה של אנה רנטגן, אחד מצילומי הרנטגן הראשונים שנעשו על ידי וילהלם רנטגן