על הגובה > סבבה > מידע סביבתי > שינויי אקלים > החור באוזון

השפעה על החור באוזון


 CFC - לא רעיל אבל מזיק
שנים של מאמצי מחקר הוקדשו לפתרון תעלומת החור באוזון. שאלות רבות הטרידו את החוקרים: מה גורם להיווצרותו? מדוע נוצר החור מעל הקוטב הדרומי (אנטארקטיקה)? האם הוא מתפשט למקומות אחרים? ומה קורה מעל הקוטב הצפוני?
מאמצי המחקר נשאו פרי: הסתבר שחומרים כימיים שנקראים פראונים (CFC) הם המשמידים את האוזון. חומרים אלה מכילים את היסודות כלור ופלואור, והם הומצאו בשנת 1928 עבור תעשיית המקררים. כיום הם נמצאים במיליוני מקררים ומזגני אוויר. הפראונים בטיחותיים ולא רעילים, ולכן הם נפוצים מאוד בשימושים רבים נוספים, כגון בתרסיסים.
חוץ מה- CFC ישנם עוד גזים הפוגעים בשכבת האוזון: גזים תעשייתיים כגון הלונים המשמשים לכיבוי שריפות, מתיל ברומיד המשמש לחיטוי קרקע בחקלאות, וחומרים נוספים.
כאשר נקב נוצר במקרר או במזגן, אנו רגילים לתאר את התקלה במשפט: "הגז ברח...", ואכן, זה בדיוק מה שקורה: פראונים נפלטים אל האוויר, ואט אט הם מטפסים אל הסטרטוספרה. התהליך אורך שנים. הם נישאים ומוסעים ברוחות ובמערבולות ומצטברים לכמויות ניכרות. באזורים מסוימים בסטרטוספרה נמצאו ריכוזים גבוהים של הפראונים, אך הריכוז גדול במיוחד מעל הקוטב הדרומי.
בהשפעת קרינת השמש, הפראונים מתפרקים ומשחררים לאוויר כמויות גדולות של היסודות כלור ופלואור - שני "זוללי אוזון" מובהקים, המשמידים במהירות את שכבת האוזון. אם כן, מדוע הפגיעה באוזון קשה יותר בקוטב הדרומי? הסיבה היא שבקור העז השורר בקוטב הדרומי תהליכי ההתפרקות של הפראונים והרס האוזון יעילים יותר.

מתקנים את החור!
מדינות העולם נרתמו לפתרון הבעיה וסיכמו ביניהן על הפסקת הייצור והפליטה לאוויר של הפראונים המזיקים. נחתמו אמנות בינלאומיות, ונחקקו חוקים שאוסרים להשתמש במוצרים המכילים את התרכובות האלה. עשרות מוצרים נושאים כיום את התווית המוכרת שבה מופיעים שמיים בהירים ושמש זורחת והכותרת "ידידותי לאוזון" (Ozone friendly). התווית מסמלת שהמוצרים הנושאים אותה אינם מכילים פראונים מסוכנים. ואכן, הקונים ברשתות השיווק הוכיחו שהם מבינים את חומרת המצב, ונמנעו מלקנות מוצרים שאין עליהם תווית כזאת.

מה צופן לנו העתיד?
גם אם נקפיד לשמור על התקנות הבינלאומיות, הנזק לאוזון יימשך עד אמצע המאה ה-21. אך יש תקווה שאם נמשיך להקפיד על התקנות, שכבת האוֹזוֹן תתאושש לקראת שנת 2050, והיא תשוב לגודלה הרגיל ולהגנה המלאה שהיא מספקת לנו...

 

עכשיו כשאתם יודעים, התבוננו מחדש בתרסיסים שאתם משתמשים בהם.

האם אתם רואים את הסמל הזה על אריזות התרסיסים שבביתכם?
מה תעשו אם הסמל אינו מופיע?

להשתמש? לא להשתמש!
במשך שנים רבות נהגו חקלאים להשתמש בחומר הנקרא "מתיל ברומיד" לצורך חיטוי של קרקעות ולחימה ביצורים המזיקים ליבולים חקלאיים. השימוש בחומר זה הגן על היבולים והגדיל את התוצרת החקלאית. אך חוקרים גילו שחומר זה עולה כגז אל האטמוספרה וגורם לנזקים לשכבת האוזון. עולה השאלה: מה יותר חשוב - לייצר מזון או לשמור על שכבת האוזון?
בוועידה שנערכה במונטריאול ואשר בה דנו בבעיית האוזון, החליטו מדינות העולם לאסור את השימוש במתיל ברומיד. הוחלט שמדינות מפותחות (עשירות יותר) יפסיקו את השימוש בשנת 2005, ואילו מדינות מתפתחות (עניות) שמתבססות על ייצור חקלאי מקומי לייצור מזון לתושבים, יפסיקו את השימוש בשנת 2015, וכך יוכלו לעבור בהדרגה לשימוש בחומרים חלופיים שאינם מסכנים את שכבת האוזון.

סביבות
על האתר
כלים
שתפו