הכנרת - היסטוריה
הכינרת - שמות רבים לה...
ים? ימה? אגם? ומה מקור השם "כינרת"? בתנ"ך הכינרת נקראת ים (ים כינרת), ובתלמוד היא נקראת ימה. בהגדרתה הגיאולוגית, הכינרת היא ימה, כלומר – שטח מים טבעי המוקף יבשה, ואינו מחובר לים או לאוקיינוס.
לכינרת שמות רבים – תלוי את מי שואלים... בכל תקופה היא קיבלה את שמה לפי העיר הגדולה ששכנה לידה:
| כינרת – כך היא כונתה בתקופת הבית הראשון (תנ"ך), על-שמה של העיר כינרת ששכנה על שפת האגם. העיר זוהתה על-ידי ארכיאולוגים באתר ששמו תל כינרות (ליד אתר השאיבה ספיר בצפון מערב הכינרת). | |
| ים גינוסר – על-פי יוסף בן מתתיהו, כך היא כונתה בתקופה הרומית, על שם העיר גינוסר. | |
| ים טבריה – כך היא כונתה בתקופה המוסלמית. זהו שמה בערבית עד היום. | |
| ים הגליל – כך הנוצרים מכנים אותה, וזהו שמה באנגלית עד היום. | |
| מתקופת העלייה השנייה החזירו היהודים בארץ ישראל את השמות התנ"כיים לאתרי הארץ, וכך גם ים טבריה קיבל את השם כינרת, וגם – המושבה והקבוצה שלחופה. |
תקופות חשובות בתולדות הכינרת
האדם הקדמון
באזור הכינרת תוכלו לבקר באתר הקדום ביותר בארץ ישראל, שנמצאו בו שרידי אדם! זהו אתר עובדיה, המרוחק 2.5 ק"מ מן הכינרת, ונמצא בשטחו של קיבוץ אפיקים. השרידים הם בני 1.4 מיליון שנה!
ראשית הנצרות
האם ידעתם, כי 2 מיליארדי נוצרים נושאים את עיניהם לאזור הכינרת, ורבים מהם עולים לרגל ותורמים לענף התיירות של ישראל? הכינרת היא מן האתרים החשובים ביותר לנוצרים, כי ממש באזור זה הונחו כמה מן היסודות המרכזיים של הדת הנוצרית. הנוצרים מאמינים, כי בכינרת ישו הלך על המים – המים של הכינרת!
כפר נחום – אין ספק: זהו האתר החשוב ביותר לנוצרים באזור הכינרת. בכל העולם הנוצרי זהו האתר הרביעי בחשיבותו (3 הראשונים בירושלים!). בכפר נחום היה ביתו של שמעון פטרוס (פטרוס הקדוש), ובו התגורר ישו עצמו במשך 3 שנים. בברית החדשה נקרא הכפר: עירו של ישו.
הר האושר – גם זהו אתר קדוש לנצרות, והוא נמצא צפונית לכינרת. כאן נשא ישו דרשה בת 8 פסוקים, שכל אחד מהם מתחיל במילה אשרי. דרשה זאת הניחה כמה מן היסודות המרכזיים של הנצרות, והיא עוסקת בעניינים חברתיים ומשפחתיים מהותיים. על ההר יש מנזר וכנסייה, המעוצבת בצורת מתומן, לציון שמונת הפסוקים מדרשת ההר.
טבחה – זאת בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכינרת, סמוך לכפר נחום, ושמה בעברית עין שבע. לפי המסורת הנוצרית, כאן התרחש "נס הלחם והדגים": ישו הצליח להזין 5,000 איש, בעזרת חמש כיכרות לחם ושני דגים.
התקופה הרומית (עד הביזנטית)
בתקופה זאת, ולמשך 500 שנה, הייתה העיר טבריה בירה רוחנית של העם היהודי. בטבריה נכתב התלמוד (הירושלמי), ובשנת 235 הועבר הסנהדרין מציפורי לטבריה. כיום יש בעיר קברי צדיקים רבים (הרמב"ם, רבי מאיר בעל הנס), ורבים מהם שייכים לתקופה הרומית והביזנטית.
ראשית ההתיישבות במאה העשרים
ציון הדרך החשוב ביותר לתחילת ההתיישבות במאה ה-20 הוא מתקופת העלייה השנייה. בשנת 1908 הוקמה ליד הכינרת חווה, ושמה חצר כינרת (או חוות כינרת). מטרתה הייתה להכשיר פועלים חקלאים יהודים לשם התיישבות קבע.
מפעלים חשובים בתולדות העלייה השנייה החלו בחצר כינרת. למשל, שם נולד רעיון הקיבוץ והמושב על-ידי העולים, שרובם הגיעו ממזרח אירופה והביאו משם את הרעיון של הקמת יישובים שיתופיים.
הקיבוץ הראשון בישראל הוקם לא הרחק מחצר כינרת, ושמו דגניה א. חווה זאת הייתה למוקד הפעילות של פועלי ארץ ישראל, ושם הונחו היסודות לכמה מן המוסדות החשובים במדינה, ובהם ארגון ההגנה (שלימים הפך לצבא ההגנה לישראל), חברות, כגון: תנובה והמשביר לצרכן.
