איך נראו הנחלים בעבר?

היה היה כאן פעם עושר... חיים!
אחת המתנות היפות שנתברכה בהן ישראל, היא הנחלים. בעבר הלא רחוק - רק לפני כ-50 שנה, היו התושבים רוחצים במי הנחלים. למשל: בנחל הירקון או בנחל הנעמן היו שטים בסירות, וכן היו דגים בהם ונופשים בהם בהנאה בסביבת בעלי החיים והצמחים הרבים שחיו באזור.

שתייה ממי הנחל, 1946

...ואז באנו אנחנו, בני האדם, בנינו, פיתחנו, עשינו ולא שמנו לב עד כמה לכלכנו ופגענו.

מאז הקמת המדינה, נמצאת ישראל בתנופה של בנייה ושל פיתוח, כדי לענות על הצרכים של אוכלוסיית תושבים שהולכת וגדלה.

איך השפענו על הנחלים וסביבתם:
תפסנו את מקורות המים - כדי לענות על צרכי המים שהלכו וגדלו: מים לשימוש ביתי, לחקלאות (השקיה) ולתעשייה. וכך הפסיקו המים לזרום במקומם הטבעי, בנחל.
הזרמנו מי שפכים - כדי לנקז את מי הביוב של היישובים הרבים שקמו לאורך הנחלים. כך הפכו הנחלים למעשה לתעלות ביוב - נוזלים עכורים זורמים באפיקים וריח רע עולה מהם.
השלכנו פסולת לאפיקי הנחלים: פסולת מוצקה ופסולת נוזלית רעילה. מי השליך? מטיילים, מפעלים, רשויות מקומיות.
גרמנו לסתימת האפיקים - בסחף, בבוצה ובצמחייה. בימים גשומים בחורף סתימת האפיקים גורמת לעליית מי הגשמים על גדות הנחלים ולהצפה, מכיוון שאין בהם מקום לזרימה של כמויות המים הגדולות.
גרמנו לחדירה של מי הים אל נחלי החוף – בנחלי החוף, בשל הפסקת הזרימה של מים מתוקים, החלו לחדור לאפיקי הנחלים מים מלוחים מן הים.

וכך גרמנו להרס סביבות חיים ולמותם של צמחים ובעלי חיים.

מים מזוהמים בנחל אלכסנדר
צילם: איל יפה

תמונת מצב לסיכום: חורבן!
במרבית נחלי החוף בארץ ההרס הוא מוחלט. הנחל כסביבה טבעית, שיכולה לשקם את עצמה, מת. נחלים כאלה הם למשל: נחל הירקון, נחל אלכסנדר, נחל חדרה, נחל הקישון ועוד.
נחלים אחרים בארץ נפגעו אף הם, חלקם בצורה קשה יותר וחלקם פחות.