הדרך הקלה היא הקשה
במבט ראשון, הזרמת השפכים אל הנחלים נראית הדרך הקלה ביותר להיפטר מן השפכים.
אך בעצם המצב הפוך לגמרי:

נחל הקישון – סכנה! מי הנחל מזוהמים ומסוכנים לבריאות.
מים מזוהמים הם סכנה ממשית לאדם, לבעלי החיים ולצמחים!
כאשר המערכת הטבעית של הנחל מוּפֶרֶת וריכוז הרעלים עולה – רק מינים בודדים מצליחים לשרוד!

שיקום נחלים: קודם לומדים
נחל, מהיכן באת ולאן אתה הולך?

תכנית שיקום "אישית" לכל נחל

כדי לתקן משהו, צריך לדעת איך הוא פעל לפני שהתקלקל. כדי לשקם נחל, צריך לדעת איך הוא היה קודם, במצבו הטבעי. בתכנית שיקום הנחלים, שמוביל המשרד להגנת הסביבה, עורכים היכרות "אישית" עם כל נחל:

הסכר בנחל תנינים

חוקרים את העבר שלו, בודקים ומנתחים את ההווה שלו ורק אז מתכננים את עתידו.

• בעבר - כיצד נראה הנחל? מה היו מקורות המים שזרמו בו? האם הוא היה נחל איתן או אכזב? מה היה נתיב הזרימה הטבעי שלו? כיצד נראה אפיק הנחל? אילו בעלי חיים וצמחים חיו בו? ועוד.
• בהווה - מה מצב הנחל? מה הם המקורות המזהמים אותו? מה הם מקורות המים שלו? מהו נתיב הזרימה שלו? מה מצב בעלי החיים והצמחים החיים בו? ועוד.

לאחר שחוקרים את הנחל ומכירים אותו היטב, ניתן להחליט על מטרות לשיקומו ולהכין עבורו תכנית שיקום "אישית".

שיקום נחלים: תכנית בשלבים

ראשית כול: מחויבות וסבלנות
תהליך השיקום הוא ממושך מאוד ומסובך. מניסיון שנצבר בעולם, ידוע כי הוא עשוי להימשך כ-25 שנה!
התהליך ה"אישי" של שיקום הנחל מיוחד לכל נחל, ויש אפילו הבדלים בשיקום חלקים שונים של אותו הנחל.
אבל באופן כללי, השלבים בשיקום הנחל דומים.

בתהליך השיקום יש ארבעה שלבים:

שלב 1: מבטיחים תנועה חופשית של מים בנחל
נחלים הם מובילי מים טבעיים, המנקזים את המים באגן ההיקוות שלהם. בנחלים שנפגעו, גם הזרימה החופשית של המים נפגעת: לעתים אפיק הנחל סתום בסחף, בצמחייה או בפסולת מוצקה, או שהוא צר מדי ואינו יכול לנקז את כמויות המים המגיעות אליו. סתימת אפיקי הנחלים עלולה לגרום לשיטפונות בעונת הגשמים, כי הנחל אינו מסוגל להזרים את כל כמות המים המגיעים אליו, והוא עולה על גדותיו.

לכן, בשלב הראשון של שיקום נחל, עושים פעולות שמטרתן להסדיר את התנועה החופשית של המים בנחל. פעולות אלה הן למשל: סילוק סחף, צמחייה ופסולת מוצקה, או הרחבת האפיק.

"טיפול" באפיק נחל חרוד, כדי להסדיר את זרימת המים בו.
צילם: איל יפה

שלב 2: משקמים את גדות הנחל ואת נופו
בשלב זה מטפלים בגדות הנחל: משפרים את השיפוע של הגדות, שותלים צמחייה שתייצב אותם ותמנע את התמוטטותם, סוללים שבילים ודרכים לאורך הגדה לנוחותם של המטיילים ושל האנשים שמטפלים בנחל. לעתים מפתחים באזור הנחל פארקים ופינות לנופש.

נחל אלכסנדר בחלקו המשוקם
צילם: איל יפה

שלב 3: משקמים את מי הנחל
בשלב זה מטפלים במי הנחל, במטרה להחזיר את כמות המים ואת איכותם למצב הטבעי, ככל האפשר.
כדי לשקם את מי הנחל, יש לעשות שתי פעולות עיקריות:

• לטפל במקורות הזיהום של הנחל, למשל, מפעלים ורשויות מקומיות המזרימים שפכים אל הנחל.
• להבטיח מקורות מים קבועים באיכות ובכמות הדרושה לנחל. לעתים קרובות מזרימים אל הנחלים מי שפכים מטוהרים (קולחין), שכן המקורות הטבעיים נתפסו או יבשו.

נחל הירקון - המים הזורמים בו הם מי שפכים מטוהרים ומי ים.

שלב 4: משקמים את מערכת החיים הטבעית
בתהליך שיקום הנחל מבצעים לעתים גם שחזור ביולוגי. השחזור הוא החזרה של צמחייה ושל בעלי חיים, שהם אופייניים לאזור הנחל במצבו הנקי. מובן שאת השחזור הביולוגי מבצעים רק לאחר שמי הנחל נקיים מספיק, כדי שהצמחייה ובעלי החיים ישרדו בהם.

מדרגות לדגים. צילם: איל יפה

דוגמאות לשחזור ביולוגי:

• בניית מדרגות לדגים באפיק הנחל. הדגים עולים במדרגות אל אתרי ההטלה שלהם במעלה הנחל.
  
  
• בנחל אלכסנדר גודרו אתרי ההטלה של הצב הרך כדי לשמור על אוכלוסיית הצבים בנחל.