מזרימים תקווה חדשה
ב-15 השנים האחרונות (מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20) חל שינוי בהתייחסות אל הנחלים מכל הבחינות:

1. טיפול בשפכים – הוקמו מתקני טיפול בשפכים בכל הארץ (בהשקעה כספית גדולה).
2. שיקום הנחלים – החל תהליך של שיקום נחלים, במטרה שבנחלים תהיה מערכת אקולוגית בריאה והם יהיו מקום שכיף לבוא אליו.

הסכר בנחל תנינים

סיפורו של לַבְנוּן הַיַרְקוֹן  

דג נעלם מן הנחלים
לַבְנוּן הַיַרְקוֹן, חבר ותיק במשפחת דגי הקַרְפִּיוֹנִים, הינו מין ייחודי, שניתן למצוא רק בישראל! אורך גופו של הדג: עד 12 ס"מ, צבעו: אפור-כספי. הוא שוכן סמוך לקרקעית, בין אבנים ושורשי צמחים, וניזון מחסרי חוליות זעירים ומאצות.

בעבר היה לבנון הירקון נפוץ בחלק מן הנחלים של מערכת החוף, ובמיוחד בנחל הירקון, ומכאן שמו. פעם יכולנו למצוא את הדגים האלה בקבוצות. אך לאחר שנפגעו איכות המים וכמותם בנחלים, נעלמו הלַבְנוּנִים מרוב נחלי החוף, פרט לנחל הירקון. שם נמצאו מעטים.

השבת דגי הלבנון לירקון, תצלום: אלון רון

הצלת הדגים: "השיבה הביתה"
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פעלו כדי למנוע את הכחדתם של לבנוני הירקון. הם אספו את הדגים שמצאו בנחל הירקון, ובמשך שנתיים טיפלו בגידולם ובהתרבותם בתוך מְכָלִים. המטרה הייתה לחכות לשיקום של קטע הנחל שממנו נלקחו הדגים, כדי להשיבם למקומם.
ואכן, במסגרת עבודות השיקום בנחל הירקון, טופל קטע הנחל, ובתחילת שנת 2000 הושבו אליו 2000 לבנונים.
הדגים פוזרו במספר מוקדים של הנחל באזור שבין פתח-תקווה לראש העין.

אם כן, לבנון הירקון שורד, וחשיבותו רבה: מכיוון שהוא רגיש מאוד לזיהום, אפשר ללמוד ממצבו על מצב הזיהום בנחל.

ובמקום אחר, סוף עצוב: לַבְנוּן הַחוּלָה
שלא כמו לבנון הירקון, לקרוב משפחתו, הדג לַבְנוּן הַחוּלָה, היה גורל אחר: הוא נכחד עם הייבוש של בִּיצוֹת הַחוּלָה.

נחל אלכסנדר: סיפורו של הצב הרך

מיומנו של מטייל, חובב טבע
הסיפור שלי הוא על צב רך, גדול וזקן, שפגשתי בנחל אלכסנדר.
בסביבת נחל אלכסנדר טיילתי אינספור פעמים. בכל פעם שביקרתי בנחל, גיליתי מקומות חדשים: גשר הצבים, פינות חמד שניתן להינפש בהן מתחת לעצים, ומסלול הליכה יפהפה עד לשפכו של הנחל לים.

באחד מטיוליי בנחל פגשתי צב רך גדול וזקן, ושמעתי עליו סיפור מעניין.
אנחנו נוטים לחשוב שהצבים הרכים קבעו את משכנם בנחל אלכסנדר בלבד. אך זאת טעות. עד לפני כחמישים שנה שכנו מאות צבים רכים בנחלי החוף, ולא רק בנחל אלכסנדר. אך זיהום הנחלים וייבושם גרמו עם השנים להיעלמות הצבים הרכים מרוב נחלי החוף.

זיהום המים בנחל אלכסנדר כלל גם פגרי עופות שהושלכו אליו. שפע המזון בנחל 'הגדיל' את אוכלוסיית הצבים, וחלק מהם הצליח לשרוד על אף הזיהום. בין אלה ששרדו היה גם הצב הגדול והזקן. וכמו הצבים האחרים בנחל אלכסנדר, גם הוא שָמַן וגָדַל מאוד הודות למזון הרב שהגיע אל פיו.  

האם ניתן להסיק מכך שזיהום מי הנחל היטיב עם הצבים הרכים בנחל אלכסנדר? לא בדיוק. הזיהום של מי הנחל במי ביוב ובשפכים תעשייתיים גרם להכחדה של צבים רבים. זיהום מי הנחל גורם ככל הנראה גם לפגיעה בביצים והצבים הצעירים הבוקעים מהן סובלים מעיוותים. אלה ששרדו, הצליחו להסתגל לסביבתם המזוהמת. הצב הגדול והזקן הוא עדות חיה ליכולת ההסתגלות של חלק מבעלי החיים לתנאי סביבתם המשתנים. אך אם נמשיך לזהם את הנחל, ייתכן שהצב לא יוכל להסתגל לתנאים החדשים בסביבתו.

אחרי ששמעתי את סיפורו של הצב הגדול והזקן, הבנתי שההתערבות שלנו, בני האדם, בהתפתחות הטבעית של החי ושל הצומח - יכולה להזיק להם. אנחנו מזהמים את מי הנחל, גורמים לפגיעה במינים שונים של יצורים חיים ולגידול באוכלוסיות של יצורים חיים אחרים. המסקנה היא שכדי שנוכל בהווה ובעתיד ליהנות מפיסת טבע אמיתית - חשוב מאוד שנשמור על הניקיון של הנחל ושל סביבתו.