מפלס הצריכה

הפנינה הכחולה מתכווצת

• בסוף הקיץ, בחופשה על שפת הכינרת, נאלצנו לצעוד מרחק גדול על חלוקים ואבנים עד שיכולנו לטבול בתוך המים הצוננים.
• מומחים מזהירים שמפלס הכינרת עומד לרדת מתחת ל"קו האדום התחתון".
• עד לפני 100 שנה גרו סביב הכינרת רק 20,000 איש. וכיום? כ-200,000 איש מתגוררים באזור וגם מקיימים חקלאות ותעשייה! למספר זה יש להוסיף עוד מיליון תיירים ונופשים שמגיעים אל הכינרת מדי שנה!

איך כל אלה קשורים אל הברז שלנו?

מפלס הברז שלנו
חישוב של כמות המים הנכנסים אל הכינרת פחות כמות המים היוצאים ממנה, נותן לנו את מאזן המים של הכינרת.
כאשר שואבים מן הכינרת כמות מים גדולה מהכמות הנכנסת אליה – מאזן המים בכינרת הוא שלילי, ומפלס הכינרת יורד. בשנים גשומות מאזן המים חיובי, כלומר – כמות המים היוצאת מן הכינרת פחותה מהכמות הנכנסת אליה, ולכן המפלס עולה.

הקווים האדומים בכינרת

• הקו האדום העליון: רום 208.9-
  אמנם כולנו רוצים שמפלס הכינרת יעלה ויעלה – אך גם לכך, מסתבר, יש גבול! עלייה של מפלס המים מעל לקו האדום העליון (שנקבע על רום 208.9-) עלולה לגרום נזקים: הצפת שדות חקלאיים, רציפים במעגנות, חופים, ואפילו הצפת רחובות טבריה!
  כדי למנוע נזקים כאלה, במקרה של עודף מים, מאפשרים לעודף המים לגלוש בסכר דגניה, ומשם המים זורמים דרומה לעבר ים המלח.
  חורף גשום במיוחד היה בשנת 1991/2, אך הוא לא היה מלווה בגלישת מים גדולה בדגניה, מכיוון שבתחילת אותו החורף מפלס הכינרת היה בשפל. כך שהגשמים קודם כל מילאו את הכינרת, ורק בסוף העונה היו גלישות.
• הקו האדום התחתון: רום 213-
  כשמפלס הכינרת יורד, יש חשש לשינויים אקולוגיים באוכלוסיית הצמחים ובעלי החיים. יש הסוברים כי ירידה במפלס מתחת לקו האדום התחתון, עלולה לגרום לעלייה ברמת המלח באגם, ובכך היא עלולה להשפיע על החי ועל הצומח ולפגוע באיכות המים. לכן, נקבע
  קו אדום תחתון (רום 213-), וכשהמפלס יורד ומתקרב אל הקו האדום התחתון, מקטינים את קצב השאיבה, ובמקרים קיצוניים אף מפסיקים לשאוב מים מן הכינרת.

רשות המים של ישראל, האחראית על אספקת המים וגם על מניעת הצפות, אינה נחה לעולם... בחורף יש להחליט על מועד פתיחת הסכר, כדי למנוע הצפות, ובקיץ יש מחסור במים להשקיה, לשתייה ולכל יתר השימושים.