| |
עכשיו, אחרי שהייתה לנו הזדמנות להכיר ולדעת מהו המגוון הביולוגי ומהי חשיבותו לסביבה שלנו; עכשיו, כשהבנו שעלינו לקבל אחריות על הפגיעה במגוון הביולוגי; עכשיו הגיע הזמן לחולל שינוי בדרך שבה אנחנו שומרים על מיני היצורים החיים ועל המגוון שלהם בטבע!
פיתוח בר קיימא: עיקרון מס' 1
"בני האדם הם במרכז הדאגה לפיתוח בר קיימא. הם זכאים לחיי בריאות ויצירה בהרמוניה עם הטבע".
זכותנו וזכותם של יצורים חיים אחרים לחיות בסביבה בריאה – בדור הזה ובדור הבא.
זכותנו לקבל מידע על שמירת ערכי הטבע בסביבה שלנו מהרשויות האחראיות!
חובתנו לשמור על הסביבה שלנו ולמנוע פגיעה ביצורים החיים ובמגוון הביולוגי!
איך ניתן להבטיח את זכותנו וזכותם של יצורים חיים אחרים לסביבה בריאה?
כבש בר בשמורת חי בר בכרמל
חובתה של המדינה כלפי תושביה
על כל מדינה ומדינה מוטלת החובה לשמור על זכותו של כל אדם לחיי בריאות ויצירה, ולשם כך על המדינה להגן על הסביבה למען תושביה. בפועל, השמירה על הסביבה מופקדת בידיהם של מוסדות הציבור: הממשלה והרשויות המקומיות. פעילותם של מוסדות הציבור קשורה באופן יום-יומי לחייו של כל אזרח – אם באופן ישיר או באופן עקיף.
שמירה על המגוון הביולוגי
התחומים הבאים נמצאים תחת אחריותם של מוסדות: מועצה מקומית, עירייה, ממשלה. פעילותם של אלה קשורה באופן יום-יומי לחייו של כל אזרח – אם באופן ישיר או באופן עקיף.
תחומי הפעולה של הממשלה
הממשלה אחראית על שמירת ערכי הטבע: מתן תקציב לרשות הטבע והגנים; שיקום נחלים ובתי גידול; הקצבת כמות של מים שפירים ומים מטוהרים לצורך הזרמה בנחלים; שמירה על קרקעות המדינה, באמצעות הסיירת הירוקה; שיתוף פעולה בינלאומי לשמירה על מינים שונים של יצורים חיים; ועוד.
המשרד להגנת הסביבה
תכנית לאומית למגוון הביולוגי בישראל
המשרד להגנת הסביבה – בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, האקדמיה, משרדי ממשלה אחרים וגופים ציבוריים – יזם ומכין תכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל. מאמץ זה משתלב במאמץ הבינלאומי הבא לידי ביטוי באמנה על המגוון הביולוגי. מדינת ישראל חתמה על האמנה בפסגת ריו דה-ז'נרו בשנת 1992 ואשררה אותה בשנת 1995. האמנה קובעת אמצעים כלליים לשימור המגוון הביולוגי, ולשימוש בר-קיימא במרכיבי המגוון הביולוגי: כלומר, פיתוח המספק את צורכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע באפשרות לספק את צורכי הדורות הבאים.
מפעולות המשרד להגנת הסביבה
נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) זוהתה והוגדרה בישראל בפעם הראשונה בסוף שנת 2005, באזור עמק הירדן. הנמלה נחשבת למין פולש אופייני, והיא כלולה ברשימה של 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם. הגורם להתפשטות הנמלה בעולם הוא הסחר בעצים שבהם מקננת נמלת האש הקטנה. בארץ מתפשטת הנמלה באמצעות שבבי עץ לחיפוי קרקע, גזרי עץ להסקה, גזם עצים, עציצים, אדמה וכדו'.
בתחילת שנת 2006 הוקם צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים – במטרה להכחיד את נמלת האש הקטנה בישראל. תכנית הפעולה שגובשה ויצאה לפועל כוללת ניטור, הדברה, מניעת הפצה (באמצעות הוצאת צווים ואכיפתם) והסברה ביישובים שבהם נמצאה הנמלה. הניטור מתבצע לפני פעולות ההדברה ואחריהן, והוא נועד לבחון את השינוי באוכלוסיית נמלת האש ואת מידת התאוששותן של אוכלוסיות אחרות בבית הגידול.
|
