אמנות בין לאומיות לשמירה על המגוון הביולוגי
| הבעיה שלנו היא גם הבעיה שלכם, הפתרון שלכם הוא גם הפתרון שלנו בתי הגידול של היצורים החיים בטבע אינם מבחינים בגבולות שבני האדם קבעו לצורך חלוקה בין מדינות. גם זיהום הסביבה והאיום על שלומם של בתי הגידול חוצה גבולות. באותו אופן, מינים פולשים, שמועברים על ידי בני אדם, משתלטים על סביבות חדשות ועלולים להסב להן נזק. הדבר נכון גם לגבי סחר ביצורים חיים והעברה לא חוקית שלהם מסביבה אחת לסביבה אחרת. הכחדת מינים והאיום על בתי גידול היא תופעה עולמית, והיא אינה שונה במהותה מתופעות עולמיות אחרות, כגון: התחממות כדור הארץ, החור באוזון, מידבור ועוד. תופעות אלו משפיעות על כל העולם, ולפיכך מחובתן של כל המדינות להתגייס כדי להתמודד איתן. לצורך כך חתמו מדינות על אמנות בינלאומיות (הסכמים). אמנות אלו מחייבות את המדינות שחתמו עליהן לשמור על הסביבה. אמנה בדבר מגוון ביולוגי - CBD Convention on Biological Diversity בשנת 1992 התקיים בריו דה-ז'נרו שבברזיל הכינוס הגדול בכל הזמנים של מנהיגי העולם. אירוע חגיגי זה נקרא "פסגת כדור הארץ", או: ועידת האומות המאוחדות (האו"ם) לסביבה ולפיתוח. בפסגת כדור הארץ בריו נחתמו כמה הסכמים בינלאומיים בתחום איכות הסביבה. אחד ההסכמים החשובים היה אמנת המגוון הביולוגי - ההסכם העולמי הראשון, שדן בשימור המגוון הביולוגי בכדור הארץ. על דבר אחד כולם מסכימים - המגוון הביולוגי חשוב! מטרת האמנה לשמר את מגוון צורות החיים על פני האדמה ולהגן עליהן. המדינות החתומות על האמנה מסכימות כי שמירה על המגוון הביולוגי העולמי היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה לקיומם של החיים, כולל בני האדם, על פני האדמה. באמנה נטען כי מדינה שתשמור על המגוון הביולוגי ותרתום אותו לתועלתה תיהנה בתמורה מיתרונות משמעותיים במצב הסביבה, הכלכלה והחברה. האמנה התקבלה בהתלהבות: עוד בוועידה חתמו על האמנה יותר מ-150 ממשלות, וכיום חתומות עליה יותר מ-175 מדינות, בהן ישראל. קיום האמנה - באחריות המדינה כל מדינה החתומה על האמנה התחייבה לקדם את המטרות של האמנה ולפעול לשימור המגוון הביולוגי שבתחומה. מדי פעם צריכים נציגי הממשלה לשלוח דין וחשבון (דו"ח) לאו"ם, המפרט את הפעולות שנעשו. לדוגמה:
 מאינה: מין פולש אמנת ברצלונה: פרוטוקול אזורים מוגנים במיוחד והמגוון הביולוגי 1982 אמנת ברצלונה מכילה בין השאר פרוטוקול המפרט את הצעדים המעשיים שעל המדינות לנקוט, על מנת להגן על המגוון הביולוגי באזור הים התיכון. עיקרי הפרוטוקול פרוטוקול זה, בדומה לאמנת המגוון הביולוגי, עוסק בהגנה מיוחדת על בעלי חיים וצמחים ים תיכוניים הנמצאים בסכנת הכחדה, ועל אזורים שלמים, הנחשבים חיוניים לקיומם ודורשים הגנה ייחודית. ישראל חתמה על הפרוטוקול, אך טרם אשררה את התיקונים לפרוטוקול. אֲמָנָה בדבר סַחַר בינלאומי במינים של חיות בר ושל צמחיית בר, הנתונים בסכנה (CITES) הגנה על חיות בר וצמחי בר מפני הסחר הלא חוקי מדינות רבות בעולם, ובהן מדינת ישראל, חוקקו חוקים בתחום זה. חוקים אלה:
אך החוקים של המדינות השונות לא הספיקו לטיפול בבעיית הסחר הלא חוקי בעולם, ולכן היה צורך בשיתוף פעולה בֵּינְלְאוּמִי (כלומר: שיתוף פעולה של המדינות). ואכן, בשנת 1973 חתמו רוב מדינות העולם, כולל ישראל, על אֲמָנָה שמגבילה את הסחר במיני בר: היא אוסרת על הוצאת מִינֵי בַּר מן המדינה ועל הכנסתם אליה ללא אישור חוקי. במדינת ישראל הגוף האחראי על אכיפת החוק בנושא הסחר במִינֵי בַּר הוא רשות הטבע והגנים הלאומיים, אשר כפופה לשר להגנת הסביבה. פקחי הרשות עובדים בשיתוף פעולה עם כמה גופים: המשטרה, השירות הוֶוטֶרִינָרִי, המכס וכן גופים בינלאומיים. הפקחים בודקים את בעלי החיים ואת צמחי הבר אשר מובאים לארץ או יוצאים ממנה, כדי לוודא שהם עומדים בחוקים. |
