תפיסת מי שטפונות
תפיסת מי שטפונות ומילוי חוזר של אקוויפרים
לתפוס ת'מים בידיים
"כל הנחלים הולכים אל הים ו..." המים הולכים לאיבוד!
בעונת הגשמים, מחזות מרהיבים מתגלים בנחלי הארץ: לפתע הערוצים היבשים מתמלאים בנהרות של מים הזורמים בעוצמה רבה וגורפים איתם בוץ וצמחייה.
מי השיטפונות הם מים באיכות טובה יחסית, אך רובם הגדול אובד כאשר המים זורמים בערוצי הנחלים אל הים. האם אפשר לתפוס את המים בדרכם אל הים ולהשתמש בהם לצרכינו?
כביש שנחסם בגלל שיטפון. צילם: משה מילנר
באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית
תפיסת מי שטפונות
תפיסת מי שטפונות לצורך אגירתם אינה פשוטה, שכן הזרימה היא חזקה מאוד ופתאומית. למרות זאת, כבר בימי קדם הוקמו סכרים באפיקי נחלים ולידם מאגרים למי השטפונות. ממאגרים אלה הטו את המים והשתמשו בהם להשקיית השדות.
כיום קיימים בישראל כמה מפעלים לתפיסת מי שטפונות ולאגירתם. מים אלה מנוצלים להשקיה או שמחדירים אותם אל מי התהום. החשובים שבהם הם: מפעל נחלי מנשה ומפעל נחל שקמה.
להוביל מים אל התהום
ניתן גם להוביל את מי הגשמים אל אזור המילוי של האקוויפר, לתת להם לחלחל בקרקע וכך למלא את האקוויפר במי השיטפון. בדרך זו אפשר למנוע את בזבוז המים וגם למנוע את המלחתם של מי התהום.
שיטת המילוי המלאכותי של מי תהום חשובה במיוחד באזור החוף. תוספת של מים מתוקים למאגרי מי התהום מגדילה את הלחץ שהמים המתוקים מפעילים כלפי מטה, ומונעת את חדירתם של מים מלוחים מהים אל תחתית האקוויפר.