מה קורה עם שאריות החומרים והמוצרים שלנו?

פסולת – בעיה מוצקה!
אבות אבותינו, האנשים הקדמונים, השתמשו בחומרים מהסביבה הקרובה להם - אבנים, עצים, קליפות, קונכיות ריקות ועוד - כדי לייצר את הדרוש להם לצרכים המועטים שלהם: כלי עבודה, כלי נשק, כלי נגינה ותכשיטים. את המזון הם ליקטו (אספו) או צדו. השאריות של פעילות האדם שנותרו בסביבה היו מעטות, והחומרים שמהם היו עשויים המוצרים היו טבעיים.


מעודכן לשנת 2006: 1.53 ק"ג בשנה

עם התפתחותו של האדם, הוא למד לנצל חומרים נוספים בסביבה כדי לייצר מהם מוצרים חדשים וליצור חומרים חדשים - שאינם מצויים בטבע. רמת החיים של האדם עלתה, וגדלו גם הצרכים שלו.

כיום, אנחנו, בני האדם המודרניים, מוצפים בחומרים ובמוצרים. אנחנו קונים עוד ועוד, וזורקים יותר ויותר... - משתמשים וזורקים, משתמשים, וזורקים!

שאריות האוכל, הבקבוקים והאריזות, הבגדים המשומשים, רהיטים, צעצועים, סוללות משומשות, חומרי ניקוי, חומרי בנין ועוד - כל המוצרים והחומרים שאנו זורקים, שהם במצב מוצק, נקראים: פסולת מוצקה. (אנו זורקים גם פסולת נוזלית - שפכים, וגם פסולת במצב גזי, הגורמת לזיהום האוויר.)

משנה לשנה יש בעולם יותר ויותר אנשים, וכל אחד מהם קונה יותר וזורק יותר. וכך, כמות הפסולת המוצקה בעולם גדלה משנה לשנה...

גם אצלנו בישראל המצב דומה: כמות הפסולת שכולנו בארץ מייצרים עולה מדי שנה, אבל לא רק זה: כל אחד מאיתנו גם מייצר בממוצע יותר פסולת בכל שנה!

 

כל אחד ואחת מאיתנו, תושבי ישראל, מייצר בכל שנה יותר פסולת!

בישראל, הפסולת המוצקה מצטברת בכמות של יותר משישה מיליוני טון בשנה! את רוב הפסולת הזאת (יותר מארבע חמישיות ממנה) מטמינים באתרי פסולת.